החדר של ריקי - חלק ב'

אחרי התיכנונים שפירטתי בפוסט הקודם, נעבור לתוצאות. הפוסט הזה הולך להיות די ארוך אז אקצר, פרטים על איך עשינו את רוב הדברים, אולי בפוסטים מופרדים וממוקדים (פוסט חלק ג'?- אולי) אם תרצו...

המצב ההתחלתי של החדר לא היה מזהיר במיוחד בלשון המעטה. זהו חדר ממ"ד קטן ורגיל (שדווקא בקיץ הזה התחלתי להעריך את חשיבותו) עם קירות בטון די עקומים וחלון מסוכן שאני עדיין מחפשת לו פיתרון. להזכירכם, המטרה היתה לעשות חדר נייטרלי, שמח ומקסים, אבל עם מינימום קניות  ומקסימום  דברים מעשה ידינו.

התחלנו  בצביעת החדר בשני גווני אפור (מספרי צבעים שמורים במערכת). את הקיר המואר יותר צבענו באפור כהה יותר והקיר ממול בצבע  בהיר יותר- לא רציתי שהאפור יראה אפלולי. תמיד חלמתי על קיר נקודות - בהשפעת בן זוגי הפיזיקאי הבנתי שמדובר ב "סריג משושה". התכנון הראשוני היה לעשות שבלונה של נקודות ולצבוע עם צבע לבן. אבל רק המחשבה על העבודה הרבה והנזילות קטנות שישגעו אותי שלחה אותי לחפש נקודות להדבקה באינטרנט.
למרות שבאליאקספרס יש מלא צורות מדבקות, כולל כל מיני עיגולים בגדלים שונים, החלטתי להשקיע בנקודות מספקית קנדית יותר מסודרת (ויקרה) ואני לא מתחרטת. היה חשוב שזה יהיה איכותי ומאט ולא מדבקות ויניל פשוטות.
אחרי חישובים מתמטיים מסובכים הגענו לנוסחה האופטימלית של המרווחים. כל הנקודות סומנו בעפרון והודבקו במו ידינו בעבודה סזיפית ומדוקדקת.

מריהוט ילדים קלאסי נקנתה רק מיטת תינוקת: רציתי משהו פשוט אבל חמים. בגלל זה הדגם הנבחר קצת מעוגל אך נקי. זה שובר את קווים הישרים של שאר החדר. 

את המגן תפרנו אני ואמא שלי. מפאת מחסור בזמן וכוח עברנו לתפירה קבוצתית :אני רק מתכננת גזרה, בוחרת בדים, גוזרת ומעבירה לאמא שלי לתפירה.  

בגלל שאני מודעת לבעייתיות של מגני ראש רציתי שריקי לא תוכל להגיע מתחתיו. לכן תיכננתי את המגן כך שהוא יכנס מתחת מלזרון. באותה הזדמנות תפרנו גם וילונות מאותם בדים, ויצא וילון דו צדדי, טיפה יותר עבה מוילונות קנויים ומאוד נוח להחשכת החדר. 

בגלל שהרעיון היה לא לקנות יותר מידי דברים חדשים, רוב הריהוט: ארון, שידה ועוד שולחן עם מדפים קיבלתי ירושה מאחותי..( בחורה מאוד מסודרת ולכן הכל במצב מצויין). לי נשאר רק להתאים אותם לחדר. אומנם הם לא בצבע לבן כמו שהיתי קונה חדש. אבל לדעתי הם משתלבים לא רע.

הארון היה קצת קצר יותר מהקיר והיה חבל לי על המקום, אז חיפשתי איזה מדף שיכנס לי בדיוק ברווח. הוא נמצא באיקאה, הורכב ונצבע וככה הוא נראה כרגע (פרטים בפוסט הבא). מדפים פתוחים נוחים בחדר ילדים כי הם נותנים נגישות קלה לדברי התינוקות אבל צריכים לא להעמיס אותם ולשמור על הסדר (תזכורת לעצמי!). בשביל לארגן קצת את הבלגן שהולך ומתהווה קניתי סלסלות, אמנם הכי פשוטות אבל תואמות, והפכנו את הגדולה יותר לסל כביסה.

השידה הקטנה עברה מהפך שוב (פרטים בפוסט הבא...).   כורסת ההנקה הוחלפה בכיסא של איימס שתמיד חשקתי בו. התיכנון היה בצבע טורקיז אבל בגלל התקציב התפשרתי על כתום שהיה במבצע מהתצוגה. נראה שהוא מוסיף קצת צבע ושמחה לחדר. 

מקווה שריקי תאהב לקרוא ספרים. לכן, אני רוצה שהם יהיו נגישים לה..אני יודעת שזה עוד "קצת" מוקדם אבל אני ממש נהנית  להתחיל למלא את המדף בספרים. 

השידה של אחותי אומנם קצת יותר קטנה משידת החתלה סטנדרטית אבל לי היא מספיקה בהחלט. הקושי היה רק למצוא מזרון בגודל המתאים, אבל אין דברים שאין באמזון. את המזרון ההחתלה אני פשוט מכסה בסדין של העריסה, זה מתאים בגודל וקל להחלפה. 

מעל השידה תלוי פורטרט רובוטי שלנו שאיירתי פעם. רק התווסף אליו רובוט קטן ומתוק. 

דומים?? 

מדף תמונות וזכרונות של החדר עוד לא בדיוק גמור.... 

ואם חשבתם שהגזמתי בקשר לעליבותו של החדר בתחילת דרכו הנה ההוכחות לכך: כך זה היה נראה לפני.

רוב עבודה בצביעה והרכבה נעשתה ע"י בן זוגי. מתברר שצביעה זה לא מעשה כל כך קליל ללוייתן בחודש שביעי. כך שהעבודה חולקה באופן שיוויוני: הוא עושה ואני יושבת על כדור פיזיו ומפקחת.

הנה רשימה של פריטים אשר נקנו\נעשו:

1. מדבקות וניל מאט

2. מנורת עננים מאיקאה

3. כיסא של איימס - גלריית אייטמס  - מוזל מתצוגה

4 שידה ישנה בגלגול שני - פרטים בהמשך... , כאן אפשר לקרוא על היפוך הראשון

5. שטיח סרוג - עדיין לא גמור - פרטים בהמשך

6. שרשרת דיגלונים סרוגה - תרשים והוראות סריגה בפוסטים הבאים

7 מדף -IVAR - איקאה צבועה 

8 מתלה למגבות של איקאה שהוסב למתלה שמלות חמודות במיוחד

9. סלסלות הכי פשוטות. 

10. ג'ירפה חמודה שנסרגה הרבה לפני תיכנון להפוך להיות אמא.

כמו שכבר הבנתם החדר עוד לא גמור ואני מאמינה שהוא לעולם לא יהיה מוכן כי הוא ישתנה עם שינוי הצרכים של ילדתי. וגם כי יש לי עוד מלא דברים שבא לי להכין, אבל עד כה אני מאוד אוהבת את התוצאה. מקווה שגם ריקי.

אני גם רוצה להודות לכל מי שעמל ועזר לי להרכיב את החדר: לבן זוגי היקר, שצבע, עבד, הרכיב וריצה את כל הרצונות המשוגעים שלי (למרות שהוא לא הכי אוהב עניין של שיפוצים) ולהורי ומשפחתי היקרה, כל אחד עשה או קנה משהו וכך הגענו לתוצאה. 

בהזדמנות אני רוצה גם לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שתהיה לכם שנה טובה. הרבה יצירה, שמחה והגשמת חלומות. שנו טוב ותהיו בריאים ותבואו לבקר בבלוג שלי.

מאוד מעניין אותי לשמוע מה דעתכם על החדר. האם יש דברים שמעניינים אותכם על איך זה נעשה. אשמח מאוד אם  תגיבו ממש כאן מתחת לפוסט. 

כדי להתעדכן בבלוג באופן שוטף אתם מוזמנים לעשות לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי שם אני מעלה את הקישורים לפוסטים וסתם דברים מעניינים שאני רואה מדי פעם ברשת. לחצו על כפתור הפייסבוק כאן מתחת

תודה ושנה טובה ממני ומשפחתי הקטנה.

לא עוד דובי ברכב! - הדרכה מצולמת איך ליצור מראה בטיחותית אישית לרכב - Personalized Safety Mirror

הם באים! הם זוחלים לרכבינו, משתלטים על שדה הראייה של ילדינו, כן זוהי פלישה של ממש! לאלו מכם שאינם הורים, אני מדברת כמובן על דובוני המראה שהופיעו (באדיבות שילב) על משענת הראש בכל רכב בו נוסעים הקטנטנים.

הדובונים מנסים לתקשר עם הילדים המשועממים במושב האחורי, אבל הילדה שלי לא תגדל על ברכי הדוב המסחרי!

אני רוצה לעשות משהו מקורי ואישי.

---------------------------------------------------------------

It’s an invasion! They crawl into our cars, taking over our children’s field of view, a true epidemic. For those of you who aren’t parents, I am referring to the mirror-teddies that recently appeared  on the headrest of any car used to chauffeur the little ones. These teddies try to communicate with the bored babies in the back sit, but this won’t do for my girl. I want something original and personal.

זה לא סוד שכדי להיות אמא (וגם אבא) צריכים לפתח יכולת לעשות כמה דברים במקביל, ולנשים יש בזה יתרון אבולוציוני מסויים. אני מאמינה שבטיחות זה הדבר הכי חשוב ומכאן ההתעקשות שלי להכניס את כיסא התינוק כנגד כיוון התנועה במושב האחורי, למרות שאין לי אפשרות לראות אותה באופן ישיר. עדיף שתבכה, אבל ידיים לא מורידים מההגה והעיניים תמיד קדימה. וכאן נכנסת לתמונה המראה שמאפשרת לך לראות את הילד במראה האחורית.

---------------------------------------------------------------

It’s no secret that being a mom (or dad) means you got to do many things simultaneously and woman have a slight evolutionary advantage in this regard. Still, I believe safety comes first! Therefore, I always put the baby seat inverted and in the back seat, even though I can’t look at her directly. Even if she cries, my hands don’t leave the wheel and my eyes are glued to the road. Thus, the idea of a mirror that lets me see at her in the car back mirror sounds great.

כבר לפני המון זמן קניתי (לא ברור למה) מראה גמישה דביקה. למרות שבסוף היא הוחלפה, היא היתה הטריגר שהתחיל את הפרוייקט הזה, כי הייתי חייבת להשתמש בה כבר (או לזרוק אותה). חיפשתי בסיס שאליו אני אוכל להדביק את המראה, והוא נמצא - תמיד אהבתי קופסאות פח. 

---------------------------------------------------------------

I've bought a flexible sticky mirror a while ago, and although it ended up on the scrap heap it was this mirror that gave me the inspiration for this project. I just had to use it (or throw it away). I looked for a base to glue the mirror to, and finally chose my favorite- a tin lid from a cookie box. Always had a soft spot for tin boxes.

יצרתי "סנדוויץ" עגול - הדבקתי מראה על המכסה ומצד שני הדבקתי 2 שכבות של ספוג (התברר שספוג הכי טוב להדביק עם דבק מגע). 

---------------------------------------------------------------

I've made a round “Sandwich” by gluing the mirror on one side of the lid and gluing 2 sponge layers on the other side (turn out it’s best to glue sponge using contact glue). Next, I started knitting…First knit a circle than fold it towards the center so that you get a cover for the round base.

מכאן עברתי למלאכת סריגה.... מתחילים בסריגת עיגול ואז מקפלים כלפי פנים. בקיצור, סרגתי כיסוי לבסיס. 

היתה התלבטות רבה בין צפרדע, שמש או פרח.ההחלטה נפלה על שמש.,כך שאוכל לראות את מאור חיי כרגע דרך שמש זוהרת :) סרגתי קונוסים קטנים וחיברתי אותם בתפירה.

---------------------------------------------------------------

The choice was tough –a frog? a flower? the Sun? Sun it is. I want to see my little sunshine through a sun framed looking glass. I knitted small cones and sewed them on the cover.

מאחורי השמש חיברתי 2 רצועות לרוחב ולאורך (מתברר שרצועה אחת לא נותנת מספיק אפשרויות כיוונון). אחת מהן עשויה מגומיה רחבה (גומיה שנתנו לי לבדיקות מוניטור) ועוד רצועה עם קליפס...

בסופו של דבר אחרי בדיקת פונקיציונליות המראה הדביקה לא עמדה במבחן (היו בא בועות שעיוותו את הילדה לחלוטין), ולכן הוצאה והוחלפה במראה פלסטית אחרת קשיחה יותר וישרה אותה מצאתי בחנות אקוורל (בגודל A4 ) שממנה חתכתי עיגול.

---------------------------------------------------------------

On the backside I connected 2 strips – one horizontal and one vertical (turns out one strip is not enough to adjust the mirror). One strip was a broad rubber band (used for the baby monitor during pregnancy) while the other had a clip. Eventually, the sticky mirror did not live up to the expectations (distorted the image), so it was replaced with a harder plastic mirror bought in Aquarelle (A4 size mirror, I cut a circle out of it).

התוצאה לשיפוטכם. עכשיו יש לנו אפשרות לראות מה שלום הילדה בשניה דרך המראה הקדמית, בלי להסתכן. אל תדאגו, אני מסתכלת רק ברמזורים- כי באמת קשה להוריד ממנה את העיניים :)

---------------------------------------------------------------

Here the result- you be the judge. Now we can see how baby girl is doing in our back mirror. Don’t worry- I only sneak a peek at the traffic stops- I’ve found out It’s really hard to take my eyes off her J

אם יש לכן שאלות בקשר לתהליך עבודה כאן או כל דבר אחר אתן יכולות לפנות כאן או בעמוד הפייסבוק שלי. 

סעו בזהירות!

סוף סוף מנורה סרוגה (אפילו כולל תרשים)

מזה שנים כל פעם שאני מסתכלת על תמונות של שמיכות טלאים צבעוניות ונוסטלגיות מתעוררים בי זכרונות של סבתא שהיתה סורגת כיסויים לכל דבר. תמיד רציתי שמיכה כזאת, ואז לפני כמעט חצי שנה, בחורף, כאשר היה קריר וגשום, נפלתי על תמונות של כל מיני שמיכות גראני צבעוניות ומגניבות. אמרתי לעצמי שזה הזמן, אך במחשבה שניה חשבתי שהאמת היא שאני לא כזה אוהבת מגע של צמר, והצבעוניות המדהימה של כל התמונות אולי לא כל כך מתאימה לבית שלי (תמיד אני מתלהבת מצבעוניות חזקה ובסוף משתפנת בצבעים).כתוצאה, החלטתי לעשות משהו יותר שימושי שיתאים לי.  התלהבתי מדוגמת הוורדים הצבעוניים בבלוג rose hip והחלטתי לשלב הין דוגמת וורדים הקיטשית (קיטש זה לא תמיד רע) לבין צבעים יותר מאופקיים ופחות עזים (יום יבוא ואסרוג משהו בכל צבעי הקשת).

כמו תמיד, אני לא יכולה לעשות לעצמי חיים קלים, ובחרתי להשתמש בחוטי אלבה (שהם דקים יחסית), מה שהפך את העבודה לעבודת נמלים, כי ככל שהחוט דק יותר כך  קשה יותר לסרוג וצריך גם יותר ריבועים כדי להגיע לשטח הרצוי. מצד שני, כל ריבוע נראה מיניאטורי ומקסים.

אחרי שהבנתי בכמה עבודה מדובר החלטתי ללכת על אהיל למנורה

סורגת מול הים האדום

היו ימים שסרגתי במשך כל הזמן הפנוי. ...אפילו לחופשה לקחתי. היו תקופות שלא יכולתי לגעת בזה יותר. אחרי כחצי שנה ויומיים של חיבורי חתיכות, המגנוס אופוס שלי סוף סוף מוכן.

והתוצר הסופי...

באינטרנט קיים  הסבר סריגה  שלקח לי כמה שעות לפענח. אחרי שסיימתי את מלאכתי החלטתי שאני אעשה תרשים סריגה מסודר (ואני מקווה שמובן יותר). אני לא הכי בקיאה בכללי תרשימי הסריגה, כך שאם אתן רואות איזו בעיה ספרו לי. התרשים מחולק ל 3 שלבים,  כי לפעמים השורות הבאות לא מתחילות ממקום בו נגמרת השורה הקודמת . מקווה שזה ברור. שורה 3-4 הן שורות שנסרגות מהצד האחורי.

אם סרגתם משהו לפי תרשים זה, אפילו ריבוע בודד.. שילחו לי. תמיד מעניין לראות איך זה יוצא לאחרים :)

סריגה נעימה! וקחו חוטים עבים יותר:)

מצאתי גם סרטון וידיוא עם הסבר...

סוגרת שנה - סורגת מתנה

דצמבר בחוץ: קריר, סופות ואפילו סוף העולם מאחורינו.  השנה חדשה ממש בפתח וכולם מסכמים את השנה ומבטיחים הבטחות לשנה הבאה. זהו הזמן היחיד בשנה שאני מזפזפת לערוץ הרוסי או מקנאת בכל דבר אדום-ירוק שאני רואה ברשת.  אין מה לעשות, החג הזה טבוע בי מילדות: נמאס לי כבר להסביר שבשבילי אין בו שום דבר דתי - New Year's Eve, זהו סיום שנה והתחלה חדשה, עם הבטחות חדשות ותקוות חדשות. זהו חג הילדות שלי. חופש, שמחה, מתנות, תחפושות, עץ אשוח, ריח קלמנטינות וקודם כל משפחה. אין משפחה שלא יושבת בלילה הזה מול הטלויזיה ושותה שמפניה.

החלטתי שהפעם אני עושה כמה החלטות לשנה הבאה. לא בטוחה שאצליח לעמוד בכולן אבל לפחות להחליט אני יכולה.
1. לעשות יותר מאשר לתכנן מה לעשות. (סעיף 2)
2. להחליט יותר מהר, ולא להתחרט על מה שהוחלט.
3. להתעצל פחות.
4. ליזום, ליצור ולעשות יותר.
5. לאהוב ולהיות נאהבת.

וכמובן שאין "שנה חדשה" ללא מתנות, אפילו אם הן קטנות. העיקר שיהיו מכל הלב.
מה דבר הכי חשוב בחורף לסטודנט ירושלמי ? כן, כן צעיף! לא נשי מידי, לא בהיר מידי, לא קצר מידי, העיקר לא מעקצץ...



כן אחרי שנים שלא סרגתי ב 2 מסרגות - סוף סוף החלטתי לחזור לתחביב המשפחתי (של אמא שלי) כמו שלימדו אותי לפני שנים. לצערי או למזלי בחיים לא אגיע לרמה שלה אבל לסרוג צעיף אני מסוגלת.
בגלל שמדובר בצעיף לבחור הלכתי על דוגמה הכי פשוטה ונקיה.
2 עיניים ימניות  ו-2 עיניים שמאליות בשורות זוגיות,
והפוך בשורות אי זוגיות (יווו אני לא סגורה על מינוחים בעברית - תקנו אותי אם אני טועה).
כך כל הדרך עד שמגיעים לאורך הנכון. פשוט ,נראה טוב, וחשוב מכל- האקססורי היחיד שאני עוד יכולה לשכנע אותו ללבוש :)

מאחר שנשאר לי עוד צמר החלטתי גם לעשות  השלמה זוגית עם פפיון תואם .. ללא הסברים :)

שתהיה לכם שנה מעולה! מלא במעשים וריגושים !
אשמח לראות אתכם כאן בבלוג גם בשנה הבאה.

Tik-Knitting

טוב זה נכון שבזמן האחרון לא עשיתי יותר מידי דברים,  אולי כי... אין לי זמן? אולי כי... אני מכורה למחשב? אולי אני חושבת יותר מדי? אולי כי ... אין לי מוזה? אולי כי יש לי יותר מידי תירוצים למה לא לעשות. החלטתי לפחות להעלות דברים ישנים- מזל שיש קורס צילום שמדרבן אותי לצלם אותם...והפעם, בפינה הסרוגים של אינה.. Tik-Knitting (טוב לא באמת יש לו שם, שמות יתקבלו בברכה). מפלצת מתקתקת.בשעות מדייקת. סרוגה(אין חרוז)

נו, יש קונים?
:)

בונבן-דובון

זוכרים שהיה לי התקף סריגה? אני כבר לא, אבל עדיין לא העלתי את כל התוצרים. 

הפעם, אני מעלה תמונות של חמוד אמיתי , תוצר של חברה טובה שלי . ילדון - דובון. עוד לפני לידתו התנדבתי לסרוג לו.

לפי הבעת הפנים שלו לא ניתן להבין האם הילדון מרוצה ממה שאני ואמו עוללנו לו.אבל אני מנחשת שעוד איזה 30 שנה  הוא יעריך את המאמץ שלנו.:)  כרגע מה שבטוח זה שהילדון פשוט בונבון.

מה נראה לכן אתן עושות?

שפמפם קטן שלי ...(יותר נכון של טליה)

<<קישור

לפני זמן מה אחת מחברות הפייסבוק שלי העלתה סטאטוס "החורף מעבר לפינה. אני צריכה כזה" בשל היותי בשוונג סריגה חל בי דחף בלתי נשלט לעשות את זה  בשביל אותה חברה. אך בגלל חוסר ניסיון בסריגה כה מסובכת (ב-2 מסרגות) החלטתי ללכת על משהו יותר צנוע. אחרי שהניסיון הנואש שלי להעלות עיניים על 2 מסרגות  מהזיכרון לא צלח, פניתי לאלוהי היו-טיוב. התחלתי לחפש את השיטה שהיתה הכי קרובה לזו שאמא שלי לימדה אותי לפני אולי 20 שנה. אחרי 3 גירסות וניסיונות הצלחתי לסרוג.... שפם!  

זאת אני והשפם!

כאן כבר מדידות של  בעלת השפם

אין ספק שטרנד משופם מתחולל כרגע ברשת .ככה שתתשפמו!

<<כאן

רוצים להשוויץ בשפמים שלכם? להציץ באחרים? נראה לי שמצאתי את המקום המושלם ..(לא זו לא פרסומת :)
Mustache lover's paradise

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
A while ago one of my facebook friends changed her status to: "Winter is round the corner- I need one of those" Being in the middle of a knitting spell, I felt an uncontrollable urge to make something for that friend. However, due to my lack of experience doing such complex knitting (2 needle knitting), I made up my mind to try something simpler. Failing my desperate attempts to conjure my mother's lore of 20 years ago, I turned to my God and Idol- Youtube. I started looking for a method similar to my mother's teaching, and after 3 trials I hit the Jackpot and, Voila, managed to knit a...Mustache

תיק - תיקון

זה מה שקורה בהתנגשות תקופה פרחונית והתקף סריגה.

גילוי נאות : אני לא אוהבת סריגה . יותר נכון, אני לא אוהבת דברים סרוגים כמו : סוודרים, כפפות , שאלים וכו... אבל, אני אוהבת לסרוג. בגלל זה הסריגה שלי מצטמצמת לדברים שימושיים ומשעשעים(לפחות כך אני מנסה לחשוב ). כבר שנים שלא סרגתי עד התפרצות הסריגה האחרונה שלי . הפעם, החלטתי לסרוג שמיכה של משושים. אחרי חישוב קצר הגעתי למסקנה שזה יקח לי עשרות שעות. מאחר ויש סיכוי שהתפרצות הסריגה שלי תיגמר לפני תום השמיכה  (או עידן הקרח הבא) החלטתי להתחיל בקטן . מכאן יצא התיק הזה :

הדוגמה היא :פרח אפריקאי(לפחות כך היא מוכרת ברשת)

כאן יש הוראות סריגה של הפרח>>
ועוד אחד בעברית בבלוג של אלונה ארובס>> 

דוגמן הבית שלי

מוקדש לאחותי...

כמה אפשר לשיר לתוך מברשת שיער?

מיקרופון-פייבר

הסרוג החדש שלי .מי שרוצה  כזה גם מוזמן לפנות אלי :)

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------

Dedicated to my dear sister

I've had enough of her "singing into a hairbrush" act, so I knitted her this Microphone-Fiber.

If you want one, contact me.

 --------------------------------------------------------------------------------------------------------

התקף סריגה

כמו שאולי הבנתם כבר או לא אני לא מצליחה להתמיד בסגנונות וטכניקות . לפני כחודש התחיל לי התקף סריגה בילתי נשלט. תמיד ידעתי לסרוג. (אמא סרגה הרבה פעם). בבית ספר סרגתי כיפות בשיעורים.(טוב היתי צריכה לעשות משהו עם הידיים בזמן שאני לא מספיקה לסכם). גם בבצלאל עשיתי כמה פרוייקטים סרוגים .

והינה .. זה חזר . עכשיו היה לי חשק לסרוג . כבר כמה פעמים נתקלתי בבלוגים יפים (או פחות)של בובות סרוגות ומתוקות . אז למה לא לנסות. אחרי קיניית חוטים בחנות ממול לבית (איזה פוקס). ולימוד מילה חדשה "אמיגורמי" התחלתי ...
התחלה היתה די פרימיטיבית בצורת צב.אחרי זה ניסיתי להבין תרשימים יפנים : אבל רציתי משהו אחר אז החלטתי לאלטר. מהאילטורים האלו נולדה לי ג'ירפה - ג'יפה
אחרי זה המשכתי במתנות לחברות
דובוני למורי וקיטי לעמיתי
מממ עסק מזה אני ברור לא יבנה אבל זה כייף . בתיכנון עוד כמה בובות ... אא ואולי אני אצלם את הבובה שעשיתי לעצמי
תודה.