איך לבנות - BUSY BOARD/לוח פעילות לבד ובקלות

נתעלם מזה שעברו 3 שנים, נולד לי ילד נוסף, עברנו דירה ועיר. החלפתי עבודות , הותקפנו על ידי קורונה. 

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני שנתיים. ואולי זאת נקודת פתיחה לחזרה לכתיבה. אמנם עבר לא מעט זמן מאז שעשיתי משהו יצירתי, אבל כרגע יש לי מוזה להתחיל סוף סוף לעצב את הבית החדש. 

אשמח לדעת האם מעניין אותכם לראות איזה שידרוגים בבית החדש אני עושה בעצמי

זהו פרוייקט מעולה לימים הקורונה העליזים. יצירתי ומרגש להורים,  חינוכי ומפתח לילדים,  מתאים גם בבידוד.

אז בוא נעשה משהו יחד.  כמובן שאם עשיתן משהו בסגנון שתפו אותי- שילחו לי תמונה או תעלו בדף הבלוג שלי .. אני סקרנית מאוד..

לפני המון המון שנים התחלתי לבנות BUSY BOARD - לוח פעילות/לוח תעסוקה  , עוד בימים ההם בהם עדיין אף אחד  בישראל לא הכיר את הקונספט. באותם זמנים זאת היתה התגלות בשבילי וכל כך רציתי שיהיה כזה לריקי (הרי  את הילדים עשיתי בשביל לעשות להם צעצועים :) ,זה נראה לי מקסים ומפתח.

אז מה בעצם זה BUSY BOARD?

נכון שלא מעט פעמים קניתן/קיבלתן מתנות יקרות,  ובסוף מה שמעניין את הבייבי שלכם זה  העטיפה שלהן, או המתג של נורה או שלט הטלויזיה או בקבוק מים ריק? לוח פעילות מרכז את כל האלמנטים המרתקים האלו במקום אחד, בסביבה מוגנת. זה לוח אליו מורכבים אלמנטים מחיי היום יום שלנו .  .רצוי דברים המלמדים מיומנויות שימושיות כמו מתגים, סוגרים, בריחים וחוטי משיכה. הרעיון בא משיטת מנטיסיאורי אשר אומרת שכבר מגיל קטן צריך להנחיל בילד יכולת לפעילות עצמאית- לכן חשוב שלכל פעולה בלוח צריכה להיות תוצאה מספקת- המתג מדליק אור, הבריח על הדלת פותח תמונה סודית וכו'.  בין היתר,  כל ההתעסקות בדברים האלו גם משפרת את המוטוריקה העדינה.

שעות על גבי שעות למדתי וחקרתי  איזה עוד אפשרויות אני יכולה לחבר ללוח שלי, הזמנתי לוח עץ מהנגר, התחלתי לאסוף ולקנות אלמנטים  התפתחותיים. ואז, כרגיל, במקום לעשות את זה, התחלתי לחקור איך לעשות את  זה יותר טוב. ואז  היה חסר לי בורג בדיוק בגודל שרציתי, ואז המחבר לא היה מתאים, ואז לא הייתי סגורה על הידית של הדלת...,  ואז נהיה חסר לי זמן, חסרה החלטיות,  והילדה שלי גדלה מידי בשביל דברים האלו. כך הפרוייקט נעצר ולא יצא לפועל .

למזלי נולד לי  תומר (כן כן אם לא ידעתם לאן נעלמתי.. טוב זאת לא באמת תירוץ לגיטימי)  החלטתי שהפעם אני אסיים את הלוח למרות ששנתיים של מחשבות בעניין הגדילו  את נפח הרצונות שלי  ביחס לתוכנית המקורית.. החלטתי שהפעם אני רוצה שהלוח גם יעמוד אנכית אז מיד הזמנתי עוד לוח זהה כך שאוכל לחבר אותם.

עם כל החלטיות, עדיין לקח לי כמה חודשים להשתחרר ולהתחיל להרכיב אותו.
אחד החששות והאתגרים היה לעשות את הלוח כמה שיותר בטיחותי . רוב האלמנטים מוברגים  חזק  מאוד (לא פעם ראיתי אנשים שמחברים אלמנטים ע"י דבק חם ,  מבחינתי זאת לא אופציה בכלל-בטיחות מעל הכל!)

והנה הוא מוכן , עד כמה  שמשהו שכל הזמן משתנה יכול להיות מוכן. הרי זה לוח מודולרי אשרישתנה יחד עם ההתפתחות המוטורית של ילדיי. 

אז מה צריכים כדי להכין לוח פעילות?  

הלוח הבסיסי יכול להיות כל לוח עץ שאפשר לחבר סתם לקיר או לעשות כזה שעומד מעצמו , כמו במקרה שלי. 

יש אין ספור דברים שאפשר לחבר ללוח אבל היו לי כמה קוים מנחים בהרכבת לוח:
1.הדברים צריכים להיות קשורים. למשל לא סתם לתלות מנעולף הוא צריך להפעיל איזה פעולה- למשל לפתוח דלת.

2.  לחבר את כל האביזרים  באופן הכי בטיחותי שיש. ללא דבק חם- הכל חובר על ידי ברגים.

היה לי אין סוף רעיונות מה אפשר לחבר ויכולתי לעשות קיר שלם, אבל בסוף צריך לחתוך ולעשות ולא רק לתכנן- תמיד אפשר להוסיף בעתיד. 

מתחילים בפשיטה על ארונות בבית, מחסנים אצל הסבים ורהיטים מתפרקים שמישהו זרק לרחוב  (הרעיון הבסיסי  היה להשתמש בכמה שיותר שטויות שאגרתי כבר ואז להשלים  מה שחסר מכל  מיני חנויות )

לאחר מכן כל הממצאים מבריגים וחברים ללוח ע"י ברגים. בצורה רנדומלית אך אסטטית . אני כמובן בחרתי לא להשתמש בצבעוניות עזה . אפילו את הלוח עץ לא צבעתי כי אני אוהבת צבע עץ טבעי (לוח נצבע רק בלקה מט שקופה) . 2 פלטור עץ אני חיברתי ע" ידי צירים ובשני צדדים יש בריח וו הכי פשוט.
וזהו כמה פשוט ככה מהמם.  רק 3 שנות תיכנון ויומיים ביצוע יש לכם עמדת תעסוקה מושלמת. 

(מקווה שיקח לכם קצת פחות זמן)

אז מה יש  על הביזי בורד של תומר :

(מצרפת קישורים לאליאקספרס אם הבית שלכם לא מלא בזבל תעסוקתי (כמו שלי) .ולא בא לכם להסתובב בטמבוריה או מקס סטוק)

1. מנורה שנדלקת בלחיצה עליה (או כאן)
2. מראות עגולות - מראת עזר לנהג בגדלים שונים (לרכוש כאן)
3. דיסקית עץ מסתובבת עם ידית מחרוז עץ
4.  דלת נסגרת ע"י  בריח וו עם ידית.  כאשר פותחים את הדלת רואים תמונה שלי ושל לנתי מפורים.
5. חרוזי שיקשוק על מוט.
6. ידית שאפשר לתלות עליה כל דבר
7. שרשרת בריח 
8. כדור- רעשן סרוג על חוט שאפשר למשוך אותו
9. לחצני מספרים מטלפון ישן - גם מלמד ספרות
10. דלת נוספת סגורה ע"י בריח חיצוני על צירים פנימיים
11. ריץ'- רץ'
12. גלגל מסתובב
13. תיק קטן עם סקוץ. אפשר להחביא בו כל מיני חפצים

רכיבים אופציונליים שאפשר לחבר בנוסף:

1. מנעולים עם מנגנונים נוספים.
2. שרשראות 
3. חרוזי וטבעות עץ 
4. מחשבון קטן
5. פעמונים או פעמון גדול 
6. פקק אמבטיה עם שרשרת
7. בגדול כל דבר שתמצאו במגירת הבלגן במחסן: מנעולים, צירים, ידיות, מחזיקי מפתחות.

איזה דברים אתן הייתן שמות על לוח פעילות שיתאימו לילדים בוגרים יותר? אשמח לרעיונות. 

אמנם הפוסט הזה נכתב לפני כמה שנים, אבל הרגשתי שאני צריכה לסגור את המעגל ולהוציא אותו. אז תודה לקורונה! 

נשתמע שוב, בתקווה בקרוב. 

חפץ מעבר לתינוק - איך ולמה? איך לתפור שמיכי בקלות.

בתור אמא דנדשה אני לומדת הרבה מושגים שפעם היו ממני והלאה. עוד לפני לידת ריקי הבנתי ששינה היא דבר חשוב גם לתינוקות (כי אז גדל המוח ) וגם למבוגרים (כי אז המוח נשאר שפוי). בן זוגי התלהב מ"הלוחשת לתינוקות" והחלטנו לנסות את השיטה.

אחד מהרעיונות שמקבלים על שנת תינוקות הוא "חפץ מעבר - Comfort object". לאלו שעוד לא מכירים את זה זהו "חפץ שילד חש קשר רגשי מיוחד כלפיו והוא מייצג עבורו אובייקט התקשרות (עם ההורה). התינוק משתמש בחפץ מעבר על מנת להרגיש בטוח כאשר הוא לא עם הוריו. זה יכול להיות :דובי, בובה שמיכה, חיתול בד, מוצץ .... (ויקיפדיה)", (עוד כמה עובדות על זה כאן). אז לפני שריקי תתאהב לי באיזה דובי סיני או חיתול ישן החלטתי שעדיף שתקשר לשמיכי שאני אעשה. 

כרגיל, אחרי גלישה מהירה בחנויות אשר מוכרות את המוצר הבנתי שאני עושה לבד. הבת שלי אמורה להקשר רק לחפצים שאני עשיתי (חחחח). חיפשתי  בד דקיק קל ונעים, אך כל בדי הטריקו שמצאתי היו מאוד עבים וכבדים... עד שנזכרתי שפעם היה לי צעיף מאוד נעים שקניתי ב"הודיס", קפצתי לחנות  והנה הם עדיין שם- 3 צעיפים  ב-100,  ענקיים וממכרים למגע.

הרעיון היה לעשות שמיכת - בובה. בהתחלה ממש רציתי לעשות ראש וגפיים ואז הבנתי שאני מעדיפה משהו יותר מופשט.

דבר אחד למדתי מכל המאמרים שקראתי על חפץ מעבר - צריכים 2 זהים. כי תמיד אפשר להחליף בינהם כאשר אחד נמצעא בכביסה. ושנית, כי גם אם שוכחים אותו תמיד יש גיבוי. 

קודם כל חילקתי את הצעיפים ל 2 ותפרנו לאורך ההקף (אני תכננתי וחתכתי ודודתי תפרה). השארנו פינה אחת פתוחה. 

כבר אמרתי שעושים 2 ארנבונים?  אז צריכים 4 אוזניים ושיהיו ערוכות  מספיק.

כדי לעשות ראש תפרנו כרית פנימית בצורת משולש, אשר מולאה באקרילן, ונתפרה בין השכבות בפינה הפתוחה שהשארנו קודם.

הדבר האחרון שנשאר לי לעשות - לרקום פנים, שיצאו יותר דומות לכלבלב מאשר ארנב, אבל לא נראה לי שריקי עוד מתעניינת באמת הזאולוגית

בסופו של דבר השמיכה הזו הפכה למוצר סופר שימושי. אני לא יודעת האם ריקי כבר פיתחה רגשות עזים כלפי שמיכי שלה אבל אין ספק שזה עוזר לה להירדם. מדי פעם היא מחזיקה אוזניים בידיים ולפעמים מכסה את עינייה עם השמיכי בדקיקה או מניחה את ראשה על הפינה המרופדת של השמיכי ומשתמשת בה ככרית אמיתית.

תודה רבה לדודתי  היקרה - הסבתא ה"שלישית" של ריקי על עזרתה בתפירת שמיכי.

ושיהיה לנו לילה שקט וללא הפרעות!

ריקי ואינה

לא עוד דובי ברכב! - הדרכה מצולמת איך ליצור מראה בטיחותית אישית לרכב - Personalized Safety Mirror

הם באים! הם זוחלים לרכבינו, משתלטים על שדה הראייה של ילדינו, כן זוהי פלישה של ממש! לאלו מכם שאינם הורים, אני מדברת כמובן על דובוני המראה שהופיעו (באדיבות שילב) על משענת הראש בכל רכב בו נוסעים הקטנטנים.

הדובונים מנסים לתקשר עם הילדים המשועממים במושב האחורי, אבל הילדה שלי לא תגדל על ברכי הדוב המסחרי!

אני רוצה לעשות משהו מקורי ואישי.

---------------------------------------------------------------

It’s an invasion! They crawl into our cars, taking over our children’s field of view, a true epidemic. For those of you who aren’t parents, I am referring to the mirror-teddies that recently appeared  on the headrest of any car used to chauffeur the little ones. These teddies try to communicate with the bored babies in the back sit, but this won’t do for my girl. I want something original and personal.

זה לא סוד שכדי להיות אמא (וגם אבא) צריכים לפתח יכולת לעשות כמה דברים במקביל, ולנשים יש בזה יתרון אבולוציוני מסויים. אני מאמינה שבטיחות זה הדבר הכי חשוב ומכאן ההתעקשות שלי להכניס את כיסא התינוק כנגד כיוון התנועה במושב האחורי, למרות שאין לי אפשרות לראות אותה באופן ישיר. עדיף שתבכה, אבל ידיים לא מורידים מההגה והעיניים תמיד קדימה. וכאן נכנסת לתמונה המראה שמאפשרת לך לראות את הילד במראה האחורית.

---------------------------------------------------------------

It’s no secret that being a mom (or dad) means you got to do many things simultaneously and woman have a slight evolutionary advantage in this regard. Still, I believe safety comes first! Therefore, I always put the baby seat inverted and in the back seat, even though I can’t look at her directly. Even if she cries, my hands don’t leave the wheel and my eyes are glued to the road. Thus, the idea of a mirror that lets me see at her in the car back mirror sounds great.

כבר לפני המון זמן קניתי (לא ברור למה) מראה גמישה דביקה. למרות שבסוף היא הוחלפה, היא היתה הטריגר שהתחיל את הפרוייקט הזה, כי הייתי חייבת להשתמש בה כבר (או לזרוק אותה). חיפשתי בסיס שאליו אני אוכל להדביק את המראה, והוא נמצא - תמיד אהבתי קופסאות פח. 

---------------------------------------------------------------

I've bought a flexible sticky mirror a while ago, and although it ended up on the scrap heap it was this mirror that gave me the inspiration for this project. I just had to use it (or throw it away). I looked for a base to glue the mirror to, and finally chose my favorite- a tin lid from a cookie box. Always had a soft spot for tin boxes.

יצרתי "סנדוויץ" עגול - הדבקתי מראה על המכסה ומצד שני הדבקתי 2 שכבות של ספוג (התברר שספוג הכי טוב להדביק עם דבק מגע). 

---------------------------------------------------------------

I've made a round “Sandwich” by gluing the mirror on one side of the lid and gluing 2 sponge layers on the other side (turn out it’s best to glue sponge using contact glue). Next, I started knitting…First knit a circle than fold it towards the center so that you get a cover for the round base.

מכאן עברתי למלאכת סריגה.... מתחילים בסריגת עיגול ואז מקפלים כלפי פנים. בקיצור, סרגתי כיסוי לבסיס. 

היתה התלבטות רבה בין צפרדע, שמש או פרח.ההחלטה נפלה על שמש.,כך שאוכל לראות את מאור חיי כרגע דרך שמש זוהרת :) סרגתי קונוסים קטנים וחיברתי אותם בתפירה.

---------------------------------------------------------------

The choice was tough –a frog? a flower? the Sun? Sun it is. I want to see my little sunshine through a sun framed looking glass. I knitted small cones and sewed them on the cover.

מאחורי השמש חיברתי 2 רצועות לרוחב ולאורך (מתברר שרצועה אחת לא נותנת מספיק אפשרויות כיוונון). אחת מהן עשויה מגומיה רחבה (גומיה שנתנו לי לבדיקות מוניטור) ועוד רצועה עם קליפס...

בסופו של דבר אחרי בדיקת פונקיציונליות המראה הדביקה לא עמדה במבחן (היו בא בועות שעיוותו את הילדה לחלוטין), ולכן הוצאה והוחלפה במראה פלסטית אחרת קשיחה יותר וישרה אותה מצאתי בחנות אקוורל (בגודל A4 ) שממנה חתכתי עיגול.

---------------------------------------------------------------

On the backside I connected 2 strips – one horizontal and one vertical (turns out one strip is not enough to adjust the mirror). One strip was a broad rubber band (used for the baby monitor during pregnancy) while the other had a clip. Eventually, the sticky mirror did not live up to the expectations (distorted the image), so it was replaced with a harder plastic mirror bought in Aquarelle (A4 size mirror, I cut a circle out of it).

התוצאה לשיפוטכם. עכשיו יש לנו אפשרות לראות מה שלום הילדה בשניה דרך המראה הקדמית, בלי להסתכן. אל תדאגו, אני מסתכלת רק ברמזורים- כי באמת קשה להוריד ממנה את העיניים :)

---------------------------------------------------------------

Here the result- you be the judge. Now we can see how baby girl is doing in our back mirror. Don’t worry- I only sneak a peek at the traffic stops- I’ve found out It’s really hard to take my eyes off her J

אם יש לכן שאלות בקשר לתהליך עבודה כאן או כל דבר אחר אתן יכולות לפנות כאן או בעמוד הפייסבוק שלי. 

סעו בזהירות!

סוף סוף מנורה סרוגה (אפילו כולל תרשים)

מזה שנים כל פעם שאני מסתכלת על תמונות של שמיכות טלאים צבעוניות ונוסטלגיות מתעוררים בי זכרונות של סבתא שהיתה סורגת כיסויים לכל דבר. תמיד רציתי שמיכה כזאת, ואז לפני כמעט חצי שנה, בחורף, כאשר היה קריר וגשום, נפלתי על תמונות של כל מיני שמיכות גראני צבעוניות ומגניבות. אמרתי לעצמי שזה הזמן, אך במחשבה שניה חשבתי שהאמת היא שאני לא כזה אוהבת מגע של צמר, והצבעוניות המדהימה של כל התמונות אולי לא כל כך מתאימה לבית שלי (תמיד אני מתלהבת מצבעוניות חזקה ובסוף משתפנת בצבעים).כתוצאה, החלטתי לעשות משהו יותר שימושי שיתאים לי.  התלהבתי מדוגמת הוורדים הצבעוניים בבלוג rose hip והחלטתי לשלב הין דוגמת וורדים הקיטשית (קיטש זה לא תמיד רע) לבין צבעים יותר מאופקיים ופחות עזים (יום יבוא ואסרוג משהו בכל צבעי הקשת).

כמו תמיד, אני לא יכולה לעשות לעצמי חיים קלים, ובחרתי להשתמש בחוטי אלבה (שהם דקים יחסית), מה שהפך את העבודה לעבודת נמלים, כי ככל שהחוט דק יותר כך  קשה יותר לסרוג וצריך גם יותר ריבועים כדי להגיע לשטח הרצוי. מצד שני, כל ריבוע נראה מיניאטורי ומקסים.

אחרי שהבנתי בכמה עבודה מדובר החלטתי ללכת על אהיל למנורה

סורגת מול הים האדום

היו ימים שסרגתי במשך כל הזמן הפנוי. ...אפילו לחופשה לקחתי. היו תקופות שלא יכולתי לגעת בזה יותר. אחרי כחצי שנה ויומיים של חיבורי חתיכות, המגנוס אופוס שלי סוף סוף מוכן.

והתוצר הסופי...

באינטרנט קיים  הסבר סריגה  שלקח לי כמה שעות לפענח. אחרי שסיימתי את מלאכתי החלטתי שאני אעשה תרשים סריגה מסודר (ואני מקווה שמובן יותר). אני לא הכי בקיאה בכללי תרשימי הסריגה, כך שאם אתן רואות איזו בעיה ספרו לי. התרשים מחולק ל 3 שלבים,  כי לפעמים השורות הבאות לא מתחילות ממקום בו נגמרת השורה הקודמת . מקווה שזה ברור. שורה 3-4 הן שורות שנסרגות מהצד האחורי.

אם סרגתם משהו לפי תרשים זה, אפילו ריבוע בודד.. שילחו לי. תמיד מעניין לראות איך זה יוצא לאחרים :)

סריגה נעימה! וקחו חוטים עבים יותר:)

מצאתי גם סרטון וידיוא עם הסבר...

לרקום מתנה (תרשים מצורף)

כמו שכבר כתבתי בפוסט הקודם, אני בתקופת רקמה.

מ.(שמה שמור במערכת), סקיפרית מצטיינת - עורכת מחוננת - חברה - חגגה השבוע את יום הולדתה ה-25 פלוס. החלטתי שזאת סיבה מספיק טובה לרקום לה מתנה. ישר ידעתי מה זה הולך להיות. לדעתי, כל אדם צריך עוגן בביתו :) מזל טוב מ.!

____________________________________________________________________________

I've been overtaken by an embroidery mood. M., (Full name undisclosed) who is a good friend, a shrewd skipper and a gifted editor, recently celebrated a 25+ birthday. I've used this as an excuse to make her something- embroidery, of course! It was obvious that every person needs to feel well-anchored in their home, so that's what I made for her- A true maritime me gift.

זאת הגאווה שלי- החלק האחורי של הריקמה נקי ובלי קשרים. את זה למדתי אצל רונית ברקאי שעליה כתבתי בפוסט הקודם.

____________________________________________________________________________

Here is my reason to feel truly proud of myself- the backside is all neat and tidy, just the way  Ronit Barkay taught me to embroider.

אם גם אתן צריכות עוגן, זה התרשים שציירתי, ולפיו רקמתי. אתן מוזמנות להשתמש בו באופן חופשי. אם למישהי זה נתן השראה אשמח מאוד אם תשלחו לי תמונה עם העוגן שלכם.

____________________________________________________________________________

If you also feel a need for an anchor in your life, here is the diagram I used. If it inspires you to embroider i would love to get a picture of the anchor you made.

ובמעמד חגיג זה אני מזמינה אותכם להצתרף לדף פייסבוק החדש שפתחתי. ככה יהיה לנו יותר קל לתקשר ואתם תוכלו להתעדכן על כל מה שקורא בבלוג . https://www.facebook.com/inithings (לחצו על כפתור למטה או בצד)

אינה

סוגרת שנה - סורגת מתנה

דצמבר בחוץ: קריר, סופות ואפילו סוף העולם מאחורינו.  השנה חדשה ממש בפתח וכולם מסכמים את השנה ומבטיחים הבטחות לשנה הבאה. זהו הזמן היחיד בשנה שאני מזפזפת לערוץ הרוסי או מקנאת בכל דבר אדום-ירוק שאני רואה ברשת.  אין מה לעשות, החג הזה טבוע בי מילדות: נמאס לי כבר להסביר שבשבילי אין בו שום דבר דתי - New Year's Eve, זהו סיום שנה והתחלה חדשה, עם הבטחות חדשות ותקוות חדשות. זהו חג הילדות שלי. חופש, שמחה, מתנות, תחפושות, עץ אשוח, ריח קלמנטינות וקודם כל משפחה. אין משפחה שלא יושבת בלילה הזה מול הטלויזיה ושותה שמפניה.

החלטתי שהפעם אני עושה כמה החלטות לשנה הבאה. לא בטוחה שאצליח לעמוד בכולן אבל לפחות להחליט אני יכולה.
1. לעשות יותר מאשר לתכנן מה לעשות. (סעיף 2)
2. להחליט יותר מהר, ולא להתחרט על מה שהוחלט.
3. להתעצל פחות.
4. ליזום, ליצור ולעשות יותר.
5. לאהוב ולהיות נאהבת.

וכמובן שאין "שנה חדשה" ללא מתנות, אפילו אם הן קטנות. העיקר שיהיו מכל הלב.
מה דבר הכי חשוב בחורף לסטודנט ירושלמי ? כן, כן צעיף! לא נשי מידי, לא בהיר מידי, לא קצר מידי, העיקר לא מעקצץ...



כן אחרי שנים שלא סרגתי ב 2 מסרגות - סוף סוף החלטתי לחזור לתחביב המשפחתי (של אמא שלי) כמו שלימדו אותי לפני שנים. לצערי או למזלי בחיים לא אגיע לרמה שלה אבל לסרוג צעיף אני מסוגלת.
בגלל שמדובר בצעיף לבחור הלכתי על דוגמה הכי פשוטה ונקיה.
2 עיניים ימניות  ו-2 עיניים שמאליות בשורות זוגיות,
והפוך בשורות אי זוגיות (יווו אני לא סגורה על מינוחים בעברית - תקנו אותי אם אני טועה).
כך כל הדרך עד שמגיעים לאורך הנכון. פשוט ,נראה טוב, וחשוב מכל- האקססורי היחיד שאני עוד יכולה לשכנע אותו ללבוש :)

מאחר שנשאר לי עוד צמר החלטתי גם לעשות  השלמה זוגית עם פפיון תואם .. ללא הסברים :)

שתהיה לכם שנה מעולה! מלא במעשים וריגושים !
אשמח לראות אתכם כאן בבלוג גם בשנה הבאה.

לסדר את החיים (חוטים וכבלים)

גילוי נאות: אני לא בן אדם מסודר....אבל ,אם אני מסדרת אז אני מסדרת, זה נעשה ביסודיות רבה וכל דבר אמור להיות יעיל ובמקום.

הפעם החלטתי לחלוק אתכם כמה טיפים קטנים שיכולים לעזור קצת לסדר את החיים.

1. המצב הזה מוכר לכם?

אחד הדברים המעצבנים ביותר בעיצוב ואירגון הבית זה כמות הכבלים שמפוזרים בבית (במיוחד בבית שיש בו מינימום שקעים ומקסימום מוצרי חשמל). לפעמים האיזור שמאחורי שולחן המחשב (מדפסת, מצלמה, מודם, וכו...) נראה כמו פצצת קשה לניטרול, בה כל הכבלים מסתבכים. לא רק שאי אפשר להבין איזה כבל שייך למה, אי אפשר לטאטא משם את כל האבק שעל הריצפה. כאילו זה לא מספיק, רואים את הבלאגן מכל מקום, גם מקדמת השולחן.

אחת הדרכים שמצאתי לסדר את כל הבלגן היא כדקלמן :

חומרים נדרשים: ווים קטנים ואזיקונים קטנים.

פרוצדורה: בהתחלה מבריגים ווים קטנים למקום פנימי מאחורי השולחן (אפשר גם בצד שולחן המחשב, כל מקום שיותר מוסתר). מפרקים את כל הכבלים, מגלגלים את החלק המשוחרר והמיותר על גב היד ותופסים את העיגול ע"י אזיקון קטן. האגדה מספרת שלפני שנים רבות, כלה נמדדה ביכולתה להתיר פקעת חוטים במהירות ויסודיות, כך שאם הצלחתן לשחרר את כל הכבלים, דעו שאת המבחן שלכן עברתן.

___________________________________________________________________

Proper Disclousure: I'm not the most ordered person on earth. However, when I start sorting things, I do it till I drop. I'm very thourough, and everything should have it's place and be neat and tidy. Today, I want to share a few of small tips that can help you put your house in order:
Familiar situation? One of the most annoying things when trying to organize your stuff is amount of the bloody cables snaking around on the floor (this is especially true if you have a home with too many appliances and too few sockects, as I do). You always end up looking for the cable you need, and as if that was not enough you can't sweep the floor underneath them. My method of sorting out the madness:
Required materials: small hooks and small cable-ties.
Procedure: First scerw the small hooks into a hidden area at the back or side of the computer table. Unplog all cables and roll them around the back of your hand. Fasten the roll using a cable-tie, then hang the spool on the hook using a second cable tie (see picture ). By the way, folk wisdom claims that brides were once judged by their ability to untangle a ball of yarn- so all of you ladies can feel a sense of accomplishment if you managed to untangle all these cable.

זהו! עכשיו רק נשאר לתלות את הסלילים של הכבלים על הווים שהברגנו מראש, עם אזיקון נוסף.

יותר טוב, לא? ככה פתרנו את הבעיה מאחורי השולחן. אבל כאן הכבלים לא נגמרים (לפחות אצלי).

Better now, isn't it? we solved the problem aty the back of the table, but there are still more cables to sort out (at least in my case):

2. מלפנים יש עוד כמה, כאלו שמשתמשים בהם על בסיס יום יומי, כמו כבל מצלמה וכבל לפלאפון . ואו, כמה פעמים דרסתי אותם עם גלגלי כיסא המחשב שלי וכמעט הרסתי אותם.

בשביל לסדר את העניין כאן צריך רק דבר אחד: קליפס קאנווס גדול (שלי 41 מ"מ)

מחברים אותו על קצה השולחן ומשחילים את הכבלים השימושיים. כך הם תמיד תחת הידיים ולא צריכים לחפש אותם על הריצפה. חוץ מזה, קצת שידרגתי את המחברים ע"י וושי טייפ (סלוטייפ צבעוני -מנייר אורז). כך אני יכולה ישר לדעת איזה כבל שייך למה. למשל, אצלי כחול הוא לפלאפון ואדום לבבי למצלמה האהובה.

___________________________________________________________________

At the front there are a few more cables, those used on everyday basis, such as the phone and camera cables. I have ran over those countless times with my wheeled computer chair, almost destroying them in the process. To sort out this problem, all you needs is a large binder clips (mine was 41mm). Just clip it to the table edge, and shove the cable heads through the clips grips. This way, the cables are always available and you don’t have to look for them on the floor. I’ve also color-coded the cable connectors using some washi tape, this way I know which is which (camera-red hearts, cell-blue) just by looking.

3. ועוד טיפ אחרון. יצא לכם לקנות דיסק און קי ולגלות שהמכסה שלו בכלל לא מחובר לגוף המתקן? זה נכון שיש חברות שעושות לפעמים נעילה פנימית לתוך הגוף, אבל אם יש לכם זיכרון עם פקקון קטן שכאילו תוכנן לחנוק תינוקות, יש דרך מאוד פשוטה למנוע את זה. פשוט מחוררים חור בתוך המכסה (אפשר לעשות את זה ע"י מחט מחוממת על האש), משחילים חוט חזק לחור, ומחברים אותו לגוף הראשי של הזיכרון הנייד.

אנא שימו לב לא לחבר חוט קצר מדי, אחרת שלא תוכלו לסגור אותו.

___________________________________________________________________

One last tip for those of you who bought a disc-on-key memory stick only to find out that the cap is not connected to the body. I swear these caps were invented to smother babies that accidently swallow them, but this can be easily remedied. Just poke a hole in the cap using a heated needle, and tie the cap (through the hole) to the body using a strong cord. Don’t use a too short a cord, else you won’t be able to close the cap.

יש עוד לא מעט דרכים לסדר את הכבלים, צירפתי לכאן כמה קישורים לדברים מעניינים שמצאתי ברשת:

There are many other interesting methods of sorting cables. Here are a few links I found:

1  |  2  |  3  |  4

מקווה שלמישהו זה נתן השראה לסדר קצת את הבלגן. לי בטוח. עכשיו הזמן לעבור לסידורים אחרים-

אם יש לכם עוד רעיונות לסידור מהיר וזול אני אשמח לשמוע ולקבל טיפים.

___________________________________________________________________

Hope it inspired you to get of your butt and sort the mess. Sure did inspire me. Onwards! I’ll try and sort the other messes in my home. If you have any other ideas for fast and cheap methods of sorting, I’d love a few tips and pointers.

סידור נעים.