‏הצגת רשומות עם תוויות ריקמה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ריקמה. הצג את כל הרשומות

יום שישי, ינואר 02, 2015

חפץ מעבר לתינוק - איך ולמה? איך לתפור שמיכי בקלות.

בתור אמא דנדשה אני לומדת הרבה מושגים שפעם היו ממני והלאה. עוד לפני לידת ריקי הבנתי ששינה היא דבר חשוב גם לתינוקות (כי אז גדל המוח ) וגם למבוגרים (כי אז המוח נשאר שפוי). בן זוגי התלהב מ"הלוחשת לתינוקות" והחלטנו לנסות את השיטה.

אחד מהרעיונות שמקבלים על שנת תינוקות הוא "חפץ מעבר - Comfort object". לאלו שעוד לא מכירים את זה זהו "חפץ שילד חש קשר רגשי מיוחד כלפיו והוא מייצג עבורו אובייקט התקשרות (עם ההורה). התינוק משתמש בחפץ מעבר על מנת להרגיש בטוח כאשר הוא לא עם הוריו. זה יכול להיות :דובי, בובה שמיכה, חיתול בד, מוצץ .... (ויקיפדיה)", (עוד כמה עובדות על זה כאן). אז לפני שריקי תתאהב לי באיזה דובי סיני או חיתול ישן החלטתי שעדיף שתקשר לשמיכי שאני אעשה. 

כרגיל, אחרי גלישה מהירה בחנויות אשר מוכרות את המוצר הבנתי שאני עושה לבד. הבת שלי אמורה להקשר רק לחפצים שאני עשיתי (חחחח). חיפשתי  בד דקיק קל ונעים, אך כל בדי הטריקו שמצאתי היו מאוד עבים וכבדים... עד שנזכרתי שפעם היה לי צעיף מאוד נעים שקניתי ב"הודיס", קפצתי לחנות  והנה הם עדיין שם- 3 צעיפים  ב-100,  ענקיים וממכרים למגע.

הרעיון היה לעשות שמיכת - בובה. בהתחלה ממש רציתי לעשות ראש וגפיים ואז הבנתי שאני מעדיפה משהו יותר מופשט.

דבר אחד למדתי מכל המאמרים שקראתי על חפץ מעבר - צריכים 2 זהים. כי תמיד אפשר להחליף בינהם כאשר אחד נמצעא בכביסה. ושנית, כי גם אם שוכחים אותו תמיד יש גיבוי. 


קודם כל חילקתי את הצעיפים ל 2 ותפרנו לאורך ההקף (אני תכננתי וחתכתי ודודתי תפרה). השארנו פינה אחת פתוחה. 


כבר אמרתי שעושים 2 ארנבונים?  אז צריכים 4 אוזניים ושיהיו ערוכות  מספיק.


כדי לעשות ראש תפרנו כרית פנימית בצורת משולש, אשר מולאה באקרילן, ונתפרה בין השכבות בפינה הפתוחה שהשארנו קודם.



הדבר האחרון שנשאר לי לעשות - לרקום פנים, שיצאו יותר דומות לכלבלב מאשר ארנב, אבל לא נראה לי שריקי עוד מתעניינת באמת הזאולוגית


בסופו של דבר השמיכה הזו הפכה למוצר סופר שימושי. אני לא יודעת האם ריקי כבר פיתחה רגשות עזים כלפי שמיכי שלה אבל אין ספק שזה עוזר לה להירדם. מדי פעם היא מחזיקה אוזניים בידיים ולפעמים מכסה את עינייה עם השמיכי בדקיקה או מניחה את ראשה על הפינה המרופדת של השמיכי ומשתמשת בה ככרית אמיתית.


תודה רבה לדודתי  היקרה - הסבתא ה"שלישית" של ריקי על עזרתה בתפירת שמיכי.



ושיהיה לנו לילה שקט וללא הפרעות!

ריקי ואינה

יום שלישי, יוני 10, 2014

הרוקמת לתינוקות - פרוייקט ראשון - The baby embroiderer

מתחילים עם פרוייקט ראשון לילדונת שלי... הבטחתי בפוסט הקודם, נכון?
אני אוהבת לרקום, אבל לרוב אני לא עושה את זה כי אני חושבת שזה לא שימושי. אין לי איפה לשים את התמונה וזה סתם עוד קישקוש על הקיר (לא אוהבת קישקושים). כדי שאוכל לרקום אני צריכה שזה יהיה פרקטי, עם מטרה ברורה, לאן ולמי זה הולך. הבעיה היא, שכדי לרקום ריקמת צלבים צריכים להשתמש בבד רקמה מיוחד עם חורים ,ואז זה מאוד מגביל.מזמן כבר שמעתי שיש כל מיני אביזרים שמאפשרים לעשות רקמת צלבים על כל בד אבל עד כה לא יצא לי להשמש בהם והנה לפניכם נסיון ראשון:
___________________________________________________________________________
I like embroidery, but I usually don’t bother with it since it’s generally not useful. I can’t find a place for the embroidery and it ends up being just another piece cluttering the walls (and I don’t like clutter). For me to embroider something, it must be practical, with a clear purpose, knowing exactly what it will be used for. The trouble is that if one wants to use cross-stitch one must use a special cloth with holes, and this is very limiting. Quite a while ago, I’ve heard of various tricks that enable one to use cross-stitch on any cloth, but up to now I haven’t found a chance to use them- Here is my first attempt at doing so:


מרגע שנודע לי שאני בהריון התחלתי לחשוב על קניית בגדי תינוקות, ושידרוגם. נתקלתי בחליפות לבנות פשוטות, והחלטתי שאני אקנה כמה ואקשט אותן בכל מיני דרכים יחודיות.  החולצה הראשונה (והיחידה כרגע) יועדה לריקמה. לקח לי כמה ערבים לבחור איזה ריקמה בא לי לעשות (אני קצת איטית ולא החלטית , כן, כן, זו הרי החלטת הרת גורל)  בסוף הוחלט על לוויתן חמוד שמשך את תשומת ליבי.
___________________________________________________________________________
From the movement I found out that I am pregnant, I’ve started thinking of buy, and upgrading, baby clothes. I found some plain white suits, and decided to buy them and decorate them in various unique ways. The first suit was set aside for embroidery. It took me a few evenings to decide on the pattern (yep, I’m a bit slow), but at last I’ve settled on a cute whale that caught my eye.

ולצורך כך הצטיידתי בכמה דברים: 



1. חליפת תינוקות (אני קניתי בנקסט) - Baby Suit
2. קנווס נשטף במים - Water Soluble Cross Stitch Canvas (נקנה ברשת)
3. חוטי רקמה (ישנים מאוד, רוסיים - ירושה מסבתא)  - Embroidery threads
4. חישוק רקמה - Embroidery hoop
5. מחטים רגילות עם חוד - Standard needles

מתחילים בחיתוך של הקנבס המסיס הפלסטי שהולך לעזור לי לעשות איקסים על הבד ללא חורים.. בגלל שאני מאוד קמצנית (חסכנית) צריך לחתוך ככה שהוא יתאים בדיוק לגודל הציור שרוצים לעשות וחס וחלילה לא יתבזבז לי חומר שגם ככה לא זול במיוחד :)
___________________________________________________________________________
You start by cutting the soluble canvas, used to cross stitch on the cloth without making holes in it. Since I’m a cheapskate (“frugal”) , I cut it so that it exactly fit the size of the desired embroidery, and no material was wasted (It’s quite expensive).

מותחים את הבד שעליו רוצים לרקום על חישוק ומחברים את הקנבס המסיס בתפרים פשוטים וגדולים.
___________________________________________________________________________
You stretch the cloth to be embroidered on the hoop and attach the soluble canvas using simple crude stitches.


מכאן מתחילים להנות מהעבודה הסזיפית של ספירת איקסים ותכים..אני השתמשתי בתרשים של andwabisabi, לוייתן מתוק עם שינויים קטנים (בהריון הראש לא עובד מספיק טוב כדי לצייר דוגמאות מקוריות). רוקמים רגיל דרך הקנבס והבד ביחד. צריך להשתדל לעשות תכים אחידים ולא רפויים מידי ותמיד לשים לב לא לתפור את הבד של הגב על הבד הקדמי עם הריקמה.
_________________________________________________________________________
From now on, you start “enjoying” the sisyphic task of ccounting stitches. I used a diagram by andwabisabi, a cute whale, with a few small modifications (When pregnant, my mind is sharp enough to come up with original patterns).


אחרי סיום מורידים את התפירה שמחזיקה את הקנבס המסיס, גוזרים שאריות מסביב לרקמה.
___________________________________________________________________________
You embroider normally through both cloth and canvas. One must try and make uniform stitches, not too loose, and always take care not to accidently sew the back of the shirt to the embroidered front.

ו.... עוברים לשלב הקסם: מכניסים למים חמים (40- 50 מעלות) עם קצת סבון ל 5-10 דקות עד שמעשה פלא - כל הקנבס פשוט נעלם! נשארת רק רקמה נקיה.
___________________________________________________________________________
Once you are done, remove the stitches holding the canvas and cut off the leftovers. And now- to the magical stage: put the cloth into warm water (40-50 Celsius), with a bit of soup in it, for about 5-10 minutes. As if by magic, all the canvas will simply dissolve, leaving a clean embroidered cloth.


והנה התוצאה כמה שבועות לאחר מכן על דוגמנית הבית החדשה שלי. אני מרוצה. מקווה שגם היא מרוצה (טוב אולי היא עוד תעריך את זה בעוד כמה שנים). אבל מה שבטוח שכנראה שזה לא הניסיון האחרון שלי בשימוש בקנבס מתמוסס במים, כנראה שבקרוב תראו עוד כמה ניסיונות כאלו.  לא סתם יש לי עוד 4 חליפות ותיקיית emboridery בפינטרסת שלי גדלה מיום ליום.. בא לי לרקום עוד.. חבל שיש עוד כמה דברים שבא לי במקביל :)
___________________________________________________________________________
Here’s the result on my home model, a few weeks later. I’m pleased with it, hope she likes it as well (maybe she will appreciate it when she sees the pictures, in a few years). I definitely intend to use this soluble canvas again, you’ll probably see a few attempts soon (I didn’t buy 4 extra suits for nothing, and my embroidery folder in Pinterest keeps growing day by day).


אם יש לכן שאלות בקשר לתהליך עבודה כאן או כל דבר אחר אתן יכולות לפנות כאן או בעמוד הפייסבוק שלי. 


נתראה..
ריקי ואינה
<

יום שני, ינואר 14, 2013

לרקום מתנה (תרשים מצורף)


כמו שכבר כתבתי בפוסט הקודם, אני בתקופת רקמה.
מ.(שמה שמור במערכת), סקיפרית מצטיינת - עורכת מחוננת - חברה - חגגה השבוע את יום הולדתה ה-25 פלוס. החלטתי שזאת סיבה מספיק טובה לרקום לה מתנה. ישר ידעתי מה זה הולך להיות. לדעתי, כל אדם צריך עוגן בביתו :) מזל טוב מ.!
____________________________________________________________________________
I've been overtaken by an embroidery mood. M., (Full name undisclosed) who is a good friend, a shrewd skipper and a gifted editor, recently celebrated a 25+ birthday. I've used this as an excuse to make her something- embroidery, of course! It was obvious that every person needs to feel well-anchored in their home, so that's what I made for her- A true maritime me gift.


זאת הגאווה שלי- החלק האחורי של הריקמה נקי ובלי קשרים. את זה למדתי אצל רונית ברקאי שעליה כתבתי בפוסט הקודם.
____________________________________________________________________________
Here is my reason to feel truly proud of myself- the backside is all neat and tidy, just the way  Ronit Barkay taught me to embroider.


אם גם אתן צריכות עוגן, זה התרשים שציירתי, ולפיו רקמתי. אתן מוזמנות להשתמש בו באופן חופשי. אם למישהי זה נתן השראה אשמח מאוד אם תשלחו לי תמונה עם העוגן שלכם.
____________________________________________________________________________
If you also feel a need for an anchor in your life, here is the diagram I used. If it inspires you to embroider i would love to get a picture of the anchor you made.




ובמעמד חגיג זה אני מזמינה אותכם להצתרף לדף פייסבוק החדש שפתחתי. ככה יהיה לנו יותר קל לתקשר ואתם תוכלו להתעדכן על כל מה שקורא בבלוג . https://www.facebook.com/inithings (לחצו על כפתור למטה או בצד)

דף פייסבוק של inithings

אינה

יום חמישי, ינואר 10, 2013

רוקמת איקסים באדום


היו תקופות שהייתי רוקמת: קלאסי על בדי רקמה, על טבעות, מסננות, רשתות, ומה לא. יש משהו שמחבר אותי לרקמת צלבים, אולי היא איכשהו קשורה אצלי לאהבת הפיקסלים, כאשר כל נקודה היא נקודה צבעונית אבל ביחד הן מתחברות לרצפים, צורות ומשטחים. מרתק אותי הדיוק המתמטי, העבודה הרפטטיבית הזאת שבסוף הופכת למשהו שלם- כל תך ותך, שווה ככל האפשר. בזמן אחרון ראיתי בפינטרסט שוב כמה דברי רקמה שעוררו בי חשק לרקום. כהרגלי, התחלתי לחשוב מה לרקום- כבר אמרתי שיש לי דחפים, לא? ..... כל פעם חשבתי על משהו אחר. בזמן שחיפשתי דוגמאות שבא לי לרקום נתקלתי בדף הפייסבוק של "מתירה קשרים". אחרי דפדוף בדף הרגשתי שגם אני רוצה לרקום כך- כמה שיותר נקי ומסודר. כמובן שלקחו לי עוד כמה חודשים להתקשר ולקבוע שיעורי ריענון אצל רונית ברקאי. הגעתי לביתה והבנתי שלא טעיתי: ביתה נראה כמו מוזיאון קטן לריקמה (טוב אולי המוזיאון הכי גדול בארץ לריקמה ) ואוספים קטנים של דברים נוסטלגיים. לכל  חפץ יש היסטוריה או סיפור.

מימין לבבות שלי משמאל הלב של רונית
רונית התחילה ללמד אותנו את טכניקת האיקסים - בחוט אדום, לפי המסורת . התחלנו מכמה אותיות ואז עברנו ללבבות. הדגש בשבילי היה לעשות כמה שיותר מסודר, כך שהצד האחורי של הריקמה יהיה כמה שיותר מסודר ועם כמה שפחות קשרים. הקפדתי לעשות שכל האיקסים יהיו בדיוק באותו כיוון כמו שצריך , היא לימדה אותי לקרוא דיאגרמות ריקמה ולחשוב מה הדרך הכי נכונה לרקום את הצורה. קודם יש לתכנן את הדרך הכי קצרה. זה הזכיר לי קצת חידה מתמטית, כמו מבוך. בנוסף, למדתי כמה טריקים שיעזרו לי עוד בהרבה פרויקטים בהמשך. היה מאוד מעניין להכיר אישה שעשתה מהפך (מעבודה רגילה) והחליטה ללכת עם האהבה הישנה שלה. זה נתן לי קצת חומר למחשבה. 



אחרי 2 השיעורים המרתקים האלו החלטתי שאת הפרוייקט הבא אני רוקמת .. וקיבלתי הזמנה ליום הולדת כך שאת המתנה החלטתי לרקום....  מזהים? תוצאות והסברים בפוסט הבא.


עוד כמה רקמות שמדגדגות לי באצבעות:
Cross-Stitch Family Portrait
www.presentandcorrect.com
caseyplusthree
www.pieknits.com


אינה
אשמח אם תכתבו לי תגובה. 


יום שבת, אוגוסט 18, 2012

קופסה רקומה

הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כשבועים. כן כן, סוף סוף הצלחתי להתאים את הפוסט ליום מיוחד.
לרוע המזל, המחשב שלי החליט לקרוס והיה לי חשש שאאבד את כל התמונות שצילמתי בשנה האחרונה, כי כבר 8 חודשים לא עשיתי גיבוי (כאן הזמן להדגיש חשיבותם של גיבויים .. אנא מכן, חסכו את כאב הלב שעברתי, גבו דברים חשובים שלכן בכונן נוסף לפחות פעם לחודש). לעניינינו, אחרי שבועיים של שיחזורים , התקנות , וסידורי מחשב הגיע הזמן להעלות עוד פוסט לבבי.


ט"ו באב איננו "חג" שגורם לי איזו התרגשות או פרפרי בטן, אבל זו סיבה מוצדקת להשתמש בציורי לבבות בלי להרגיש יסורי מצפון. יש לי איזה סימפטיה גדולה לאייקון (סמליל) המינימלי הזה, שעם הזמן הפך לסמל לאהבה ורגש. כל פעם שאני צריכה  לקשקש משהו מהיר תמיד לבבות צצים להם מאיפשהו, ואל תחשבו לרגע שאני בחורה לבבית במיוחד- סתם אני אוהבת את הצורה הזו.
לפני כשנה קניתי באיזו חנות הכל בדולר רביעיית קופסאות פיצפוניות עשויית מעץ(אולי זה בלזה) (החנויות האלו בכלל מהוות בשבילי מקור לחומרי יצירה ורעיונות אין סופיים, בלי החנויות האלו לא היתי מסיימת את בצלאל, לדעתי). איך שראיתי אותן ישר הבנתי שהן לא שימושיות בעליל אבל אין שום דרך שאני אשאיר אותן בחנות. ישר החלטתי שאני רוצה לרקום עליהן- כבר רקמתי על חפצים בעבר, עשיתי טבעות רקומות ורקמתי על מסננות ועוד ועוד... . הפעם החלטתי לעשות מטריצת חורים ע"י מקדחה.


1 ♥ סימנתי על המכסה של הקופסה משבצות עם עיפרון (במרחקים 0.4 ס"מ)
2 ♥ אחרי שהחלטתי איזו צורה אני הולכת לרקום (לב כמובן), עשיתי חורים בפינות של המשבצות לפי צורה שלי.
השתמשתי במקדחה ידנית ישנה, היא מאוד נוחה למטרה הזו כי העץ של הקופסה מאוד דק ועם מקדחה חשמלית היתי יכולה להרוס את החורים כי היא חזקה מידי
.......................................................................................................................

1. I marked a square grid on the box's lid, using a pencil and a ruler. the squares were 4mm on a side.
2. After choosing the pattern I wanted to embroid  (a heart, of course), I drilled holes at the appropriate corners of the squares. I used an old hand drill, as the lid was very thin and using an electric drill would have resulted in too big holes.


3 ♥ יש להקפיד על קידוח חורים רק מסביב משבצות אותן אנחנו רוצות לרקום, כדי שלא יהיו לנו חורים מיותרים .
4 ♥ צבעתי את הקופסה שלי בצבע לבן אקרילי (ישן מאוד שמצאתי בבית שלי עם מכחול מאד קטן ולא נוח).
5 ♥ מה שנשאר- לקחת חוט ומחט ולרקום את הצורה שלי בשיטת האיקסים.
6 ♥ בגלל שלא רציתי שיראו את כל הבלגן של החוטים חתכתי אליפסה מלבד והדבקתי בדבק מגע לצד הפנימי של המכסה.
.......................................................................................................................

3. Take care to only drill holes in the squares you need for the shape.
4. I painted the box white using acrylic paint (an old paint I found in my crates).
5. All that's left is to grab a needle and thread and embroid the shape using the cross stitch methods.
6. To hide all the mass of threads, I cut a felt oval and glued it to the lid's underside. 


אוקי אז מה עושים עכשיו? ממלאים בממתקים/טכשיטים/הפתעות ונותנים למי שאוהבים...


מקווה שאהבתם. וכמו תמיד אם יש לכם שאלות בקשר לפוסט או כל דבר אחר , תשאלו! וכמובן תגיבו בהמונכם. 


ב ♥ אינה


יום שני, דצמבר 05, 2011

מעשה במצלמה רקומה


כבר מזמן היה לי חשק לרקום. איך בוחרים מה לרקום? זהו הדבר הכי קשה להחלטה. יכול לקחת לי יותר זמן מהפרוייקט עצמו. אולי מהדברים שמסתובבים אצלי על השולחן? דברים שאני אוהבת?- מספריים? ספר? מצלמה? מצלמה! פעם הייתי רוקמת בשיטת האיקסים, זה מדוייק ומחושב. הפעם בחרתי לעבוד על התפר הקוי שלי stem stitch. הוא פשוט ונקי. בנוסף, היה לי ממש כיף לרקום על חישוק עץ עגול (שנקנה בארה"ב בגרושים), כל דבר בתוך חישוק נראה קסום. לפעמים אפילו לא צריך לרקום, אבל היה לי חשק לרקום.
הנה המצלמה הרקומה שצילמה המצלמה...


I've had the urge to do some embroidery for quit some while. But how to pick a subject? Maybe some of the stuff that's on my desk? Scissors? A book? My camera? My camera! I used to do embroidery using the cross stitch method, all accurate and straight. This time I've tried to improve my stem stitch technique, it's simple and "clean". It was really fun to work on a round wooden hoop (bought for in the U.S for "Gurnisht"). Anything you put in a hoop looks magical.



יום שני, מאי 10, 2010

ריקמה על מסננת או אולי ריקמות מסוננות?

בלימודי בבצלאל גיליתי את המסננות - כחומר יצירה. הייתי משחקת איתן בכל מיני צורות, ואחרי סיום הלימודים נשארו לי כל מיני מסננות לא ממומשות שאותן החלטתי .... לרקום (ועכשיו יש לי סלסת סריגה לבבית).


ככה זה נראה בבצלאל - משקפיים (מסננות+סיכות)