‏הצגת רשומות עם תוויות אמהות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמהות. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, יולי 22, 2020

איך לבנות - BUSY BOARD/לוח פעילות לבד ובקלות

נתעלם מזה שעברו 3 שנים, נולד לי ילד נוסף, עברנו דירה ועיר. החלפתי עבודות , הותקפנו על ידי קורונה. 
את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני שנתיים. ואולי זאת נקודת פתיחה לחזרה לכתיבה. אמנם עבר לא מעט זמן מאז שעשיתי משהו יצירתי, אבל כרגע יש לי מוזה להתחיל סוף סוף לעצב את הבית החדש. 
אשמח לדעת האם מעניין אותכם לראות איזה שידרוגים בבית החדש אני עושה בעצמי

זהו פרוייקט מעולה לימים הקורונה העליזים. יצירתי ומרגש להורים,  חינוכי ומפתח לילדים,  מתאים גם בבידוד.
אז בוא נעשה משהו יחד.  כמובן שאם עשיתן משהו בסגנון שתפו אותי- שילחו לי תמונה או תעלו בדף הבלוג שלי .. אני סקרנית מאוד..

לפני המון המון שנים התחלתי לבנות BUSY BOARD - לוח פעילות/לוח תעסוקה  , עוד בימים ההם בהם עדיין אף אחד  בישראל לא הכיר את הקונספט. באותם זמנים זאת היתה התגלות בשבילי וכל כך רציתי שיהיה כזה לריקי (הרי  את הילדים עשיתי בשביל לעשות להם צעצועים :) ,זה נראה לי מקסים ומפתח.

אז מה בעצם זה BUSY BOARD?

נכון שלא מעט פעמים קניתן/קיבלתן מתנות יקרות,  ובסוף מה שמעניין את הבייבי שלכם זה  העטיפה שלהן, או המתג של נורה או שלט הטלויזיה או בקבוק מים ריק? לוח פעילות מרכז את כל האלמנטים המרתקים האלו במקום אחד, בסביבה מוגנת. זה לוח אליו מורכבים אלמנטים מחיי היום יום שלנו .  .רצוי דברים המלמדים מיומנויות שימושיות כמו מתגים, סוגרים, בריחים וחוטי משיכה. הרעיון בא משיטת מנטיסיאורי אשר אומרת שכבר מגיל קטן צריך להנחיל בילד יכולת לפעילות עצמאית- לכן חשוב שלכל פעולה בלוח צריכה להיות תוצאה מספקת- המתג מדליק אור, הבריח על הדלת פותח תמונה סודית וכו'.  בין היתר,  כל ההתעסקות בדברים האלו גם משפרת את המוטוריקה העדינה.

שעות על גבי שעות למדתי וחקרתי  איזה עוד אפשרויות אני יכולה לחבר ללוח שלי, הזמנתי לוח עץ מהנגר, התחלתי לאסוף ולקנות אלמנטים  התפתחותיים. ואז, כרגיל, במקום לעשות את זה, התחלתי לחקור איך לעשות את  זה יותר טוב. ואז  היה חסר לי בורג בדיוק בגודל שרציתי, ואז המחבר לא היה מתאים, ואז לא הייתי סגורה על הידית של הדלת...,  ואז נהיה חסר לי זמן, חסרה החלטיות,  והילדה שלי גדלה מידי בשביל דברים האלו. כך הפרוייקט נעצר ולא יצא לפועל .

למזלי נולד לי  תומר (כן כן אם לא ידעתם לאן נעלמתי.. טוב זאת לא באמת תירוץ לגיטימי)  החלטתי שהפעם אני אסיים את הלוח למרות ששנתיים של מחשבות בעניין הגדילו  את נפח הרצונות שלי  ביחס לתוכנית המקורית.. החלטתי שהפעם אני רוצה שהלוח גם יעמוד אנכית אז מיד הזמנתי עוד לוח זהה כך שאוכל לחבר אותם.

עם כל החלטיות, עדיין לקח לי כמה חודשים להשתחרר ולהתחיל להרכיב אותו.
אחד החששות והאתגרים היה לעשות את הלוח כמה שיותר בטיחותי . רוב האלמנטים מוברגים  חזק  מאוד (לא פעם ראיתי אנשים שמחברים אלמנטים ע"י דבק חם ,  מבחינתי זאת לא אופציה בכלל-בטיחות מעל הכל!)

והנה הוא מוכן , עד כמה  שמשהו שכל הזמן משתנה יכול להיות מוכן. הרי זה לוח מודולרי אשרישתנה יחד עם ההתפתחות המוטורית של ילדיי. 

אז מה צריכים כדי להכין לוח פעילות?  

הלוח הבסיסי יכול להיות כל לוח עץ שאפשר לחבר סתם לקיר או לעשות כזה שעומד מעצמו , כמו במקרה שלי. 

יש אין ספור דברים שאפשר לחבר ללוח אבל היו לי כמה קוים מנחים בהרכבת לוח:
1.הדברים צריכים להיות קשורים. למשל לא סתם לתלות מנעולף הוא צריך להפעיל איזה פעולה- למשל לפתוח דלת.
2.  לחבר את כל האביזרים  באופן הכי בטיחותי שיש. ללא דבק חם- הכל חובר על ידי ברגים.

היה לי אין סוף רעיונות מה אפשר לחבר ויכולתי לעשות קיר שלם, אבל בסוף צריך לחתוך ולעשות ולא רק לתכנן- תמיד אפשר להוסיף בעתיד. 


מתחילים בפשיטה על ארונות בבית, מחסנים אצל הסבים ורהיטים מתפרקים שמישהו זרק לרחוב  (הרעיון הבסיסי  היה להשתמש בכמה שיותר שטויות שאגרתי כבר ואז להשלים  מה שחסר מכל  מיני חנויות )


לאחר מכן כל הממצאים מבריגים וחברים ללוח ע"י ברגים. בצורה רנדומלית אך אסטטית . אני כמובן בחרתי לא להשתמש בצבעוניות עזה . אפילו את הלוח עץ לא צבעתי כי אני אוהבת צבע עץ טבעי (לוח נצבע רק בלקה מט שקופה) . 2 פלטור עץ אני חיברתי ע" ידי צירים ובשני צדדים יש בריח וו הכי פשוט.
וזהו כמה פשוט ככה מהמם.  רק 3 שנות תיכנון ויומיים ביצוע יש לכם עמדת תעסוקה מושלמת. 
(מקווה שיקח לכם קצת פחות זמן)



אז מה יש  על הביזי בורד של תומר :

(מצרפת קישורים לאליאקספרס אם הבית שלכם לא מלא בזבל תעסוקתי (כמו שלי) .ולא בא לכם להסתובב בטמבוריה או מקס סטוק)
  1. מנורה שנדלקת בלחיצה עליה (או כאן)
  2. מראות עגולות - מראת עזר לנהג בגדלים שונים (לרכוש כאן)
  3. דיסקית עץ מסתובבת עם ידית מחרוז עץ
  4.  דלת נסגרת ע"י  בריח וו עם ידית.  כאשר פותחים את הדלת רואים תמונה שלי ושל לנתי מפורים.
  5. חרוזי שיקשוק על מוט.
  6. ידית שאפשר לתלות עליה כל דבר
  7. שרשרת בריח 
  8. כדור- רעשן סרוג על חוט שאפשר למשוך אותו
  9. לחצני מספרים מטלפון ישן - גם מלמד ספרות
  10. דלת נוספת סגורה ע"י בריח חיצוני על צירים פנימיים
  11. ריץ'- רץ'
  12. גלגל מסתובב
  13. תיק קטן עם סקוץ. אפשר להחביא בו כל מיני חפצים

רכיבים אופציונליים שאפשר לחבר בנוסף:
  1. מנעולים עם מנגנונים נוספים.
  2. שרשראות 
  3. חרוזי וטבעות עץ 
  4. מחשבון קטן
  5. פעמונים או פעמון גדול 
  6. פקק אמבטיה עם שרשרת
  7. בגדול כל דבר שתמצאו במגירת הבלגן במחסן: מנעולים, צירים, ידיות, מחזיקי מפתחות.

איזה דברים אתן הייתן שמות על לוח פעילות שיתאימו לילדים בוגרים יותר? אשמח לרעיונות. 

אמנם הפוסט הזה נכתב לפני כמה שנים, אבל הרגשתי שאני צריכה לסגור את המעגל ולהוציא אותו. אז תודה לקורונה! 
נשתמע שוב, בתקווה בקרוב. 

יום שבת, יוני 10, 2017

5 המלצות ספרים אהובים, לכבוד שבוע ספר (שנגמר)


כשהייתי קטנה וגדלתי ברוסיה , לימדו אותי ש"ספר זו המתנה הכי טובה". אני לא יכולה להעיד על עצמי כתולעת ספרים לצערי (דיסלקציה-דיסגרפיה עם הפרעות קשב הם לא החברים הכי טובים של ספרים) אבל אני מאוד אוהבת ספרים ומנסה להעביר את האהבה הזאת לריקי הקטנה. למזלה אבא שלה דווקא כן קורא המון וזה עובר לילדתינו.

ריקי מאוד נהנית מקריאת ספרים תמיד ובכל מקום. לפעמים זה אפילו בשירותים כמו אבא ואמא (ואני תוהה האם חייבים לגמול אותה מהרגל המגונה זה..?) קריאה בשירותים ?כן? לא?  מה אתם אומרים?

מזמן כבר חשבתי להמליץ על כמה ספרים שנתקלנו בהם ב-3 שנים של קריאה לפעוטה החובבת ספרים. לא מדובר בספרים חדשים במיוחד, לא ישראלים במיוחד' אלא כאלו שהומלצו פחות ואנחנו סתם אהבנו אותם.


כאשר ריקי הייתה קטנה הספר האהוב עליה היה:
1. יעל מציצה לרחוב | יונה טפר


זהו סיפור של ילדה שרואה מה קורה ברחוב. כל דף מספר סיטואציה קטנה שמתרחשת ברחוב. ונותנת הצצה קטנה למה שיבוא אחרי. חריזה חיננית ואיור מוצלח של גיל-לי אלון קוריאל, מתייחס לעולם המושגים והחפצים שזאטוטה מבינה- חתול! כלב! אוטו! ציפור! ואפילו סבא עליז. מנקודת מבטה רחוב קטן הוא כל עולמה המרגש. 


בהרחבה על הספר כאן מאת עדנה אברמסון


ספר שנתקלנו בו בטעות:
2. אבא, אמא, קרוסלה | נתי בית

18 שירים קצרצרים מחורזים היטב אשר מראים איך אמא ואבא משחקים משחקי דמיון והפעלה פיזית עם הילדים. גם כיף וגם נותן רעיונות - אבא מגלשה, אמא פוני, אבא מעלית, אמא נדנדה וכו'. כל שיר הוא הזמנה למשחק אמיתי. 

אבא אבא הוא מטוס
לשמיים טרמפ אתפוס!
המראה - אל התקרה, 
נחיתה - על המיטה!


ספר יותר מומלץ וידוע:
3. הנסיכה שלבשה שקית נייר | רוברט מאנץ


כמה שאנו משתדלים להרחיק את ריקי מעולם הנסיכות, הגן והסביבה עושים את שלהם - ריקי רוצה להיות נסיכה ורוצה שנסיכים (אבא במקרה שלנו) יצילו אותה. זהו הספר שמנסה להרפות את העניין - נסיכה יכולה להיות בכל לבוש ולא רק בשמלה וורודה והיא לא צריכה את הנסיך שיציל אותה, אפילו ממש ההפך במקרה הנ"ל. אז ריקי אולי נסיכה - אבל אם כבר נסיכה אז נסיכת מהנדסים.


ספרים בסימן חדש אצלנו במשפחה :אחים - אחיות:
4. קטנטנה בגינה | גלית ראב"ד
יונק
מגהק
צועק
מפהק,
ישן ואוכל
אחי מיכאל.



שירה פשוטה וזורמת עם האיורים מאוד יפים ומעט מופשטים  (איורים: ולי מינציפרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על הספר ), מעבירים תחושת תנועה והתרחשות - אמא, שמש חמה בחוף, גשם בחורף, יום בהיר בגינה. עגלה בודדה. מחשבות של ילדה שחווה דברים ואפילו מתמודדת עם אח קטן שמצטרף למשפחה. (כמו במקרה שלנו)


5. מי אכל את לואיס? | ג'ון פַרְדֶל
ביום הולדת 3 ריקי קיבלה מאיתנו כמה ספרים. מיד התלהבה מהספר הזה.  ספר קצר וקולע שנכתב וגם אוייר ע"י ג'ון פַרְדֶל. 

זה מעין חד-גדיא משולב במרדף ובגאונות הנדסית מסוג מקגיוואר. אחיה של שרה, לואיס נטרף בידי בולען ושרה רודפת אחריו באופניים. בדיוק כשהיא משיגה אותו הוא נטרף ע"י חוטפנית שעפה לקן מעל הים. כדי לרדוף אחריה, שרה ממירה את האופניים לסירת פדלים. ואז החוטפנית נטרפת ע"י מפלצת אחרת ושרה הופכת את האופניים לצוללת...הבנתם את הרעיון. 




בונוס: ווימלבוח - ספרים מאוירים ללא טקסט

עוד מה שאני רוצה להמליץ זה ספרים מסוג "Wimmelbuch " - בתרגום "teeming picture book" - "ספר מרצד" (???) מילה שאני אפילו לא מסוגלת להגיד. מקורם הספרים האלו מגרמניה, ספרים מרהיבים ויזואלית  בנוים מתמונות גדולות גדושות בפרטים קטנים כמעט ללא מלל. כל תמונה  היא אוסף של סיפורים דחוסים ומאוירים בנושא/מיקום מסוים. ילד יכול לדמיין ולהמציא סביב כל תמונה אין סוף סיפורים, אפשר לחקור כל סנטימטר וסנטימטר ולחפש בהם דמויות שעוברות לאורך כל הספר. לפי המחקרים זה מאוד מפתח את הראש אפילו שאין בזה מילים בכלל. אם תרצו הרחבה בנושא אוכל לרשום על זה פוסט שלם. רק תבקשו.. אני רכשתי כמה ספרים כאלו שתורגמו לרוסית ויש גם כמה שתורגמו לעברית (לא שיש שם מה לתרגם..) 
לנו יש כמה ספרים:
"מחוץ לעיר":  bookdepository.com | ozon.ru
"פעם בעיר": bookdepository.com | ozon.ru
  "bookdepository.com | ozon.ru : "The World of Work 

וכנראה אלו לא יהיו הספרים האחרונים אצלינו בסגנון הזה, כי כל פעם שאני רואה ספר כזה בא לי עוד ועוד.
אני יודעת שיצא גם ספר ישראלי מקורי בסגנון הזה (הגיע למדפים בארץ) 
 רק בישראל, ספר החיפושים הגדול | רחלי שלו  ( רעיון עם המאיירת על תהליך) - שטרם שמתי עליו יד. כנראה זה יקרה ממש בקרוב, כי מהתמונות שראיתי באינטרנט זו הוא הצלחה מסחררת ומאוד בא לי שיהיה לי כזה על המדף. בהרחבה כאן

מעניין אותכם פוסטים בנושא זה? תרצו עוד המלצות לספרים אהובים שלנו? אשמח לדעת...

אומנם אני באמת לא כותבת מספיק בבלוג (אנסה להשתפר) אבל בכל זאת אני מזמינה אותכם להירשם לעמוד הפייסבוק שלי שבו אני מעלה מידי פעם דברים שמעניינים אותי וככה תהיו מעודכנים על פעילות בבלוג. רק לחצו על הכפתור למטה.



באהבה וגעגועים. 
נתי, ריקי ואינה





יום שלישי, מרץ 22, 2016

רציתי רק חצאית טוטו שחורה

פורים ממש כאן. אין לי החלטה סופית לגבי התחפושת, אבל דבר אחד אני יודעת כבר כמה חודשים- בא לי טוטו שחור! למה? אין סיבה רציונאלית. מאז שריקי נולדה כבר עשיתי כמה חצאיות טוטו בכמה הזדמנויות שונות. זה כייף ופשוט לעשיה, ונראה מקסים ומרשים. אז את הטוטו כבר הכנתי...
אבל מה עושים איתה? התחלתי לגלגל בראשי כל מיני רעיונות. כרגיל, רציתי שהתחפושת תהיה פשוטה ולא מסורבלת, ותהיה משהו מעולם המושגים של ריקי, דברים שהיא מכירה. התחלתי לקשקש סקיצות עם עפרונות המים שהיו מונחים לי על השולחן, כי כבר זמן מה אני רוצה להתחיל לצייר קצת למרות חוסר הידע שלי באיור.



אז במקום לתפור תחפושת לכולם או לפחות רק לריקי נשאבתי לאיור רעיונות לתחפושות שיכולים להסתדר עם טוטו שחור. החלטתי להראות לכן את הסקיצות.



מה הכי מתאים לריקי לדעתכן? עזרו לי לבחור ברגע האחרון. אשמח לשמוע את המלצתכן.. את הבחירה הסופית כנראה תדעו כבר ממש בקרוב. 

חג שמח! נשיקות

יום שלישי, פברואר 09, 2016

איך להתחיל להזיז דברים - הרהורים על פרודוקטיביות

אני נמצאת בתקופה מעולה בחיי, הכל טוב: יש לי בת מדהימה מתוקה ומפותחת, יש לי אהבה גדולה שאני סומכת עליה ב- 100 אחוז, אני מוקפת במשפחה תומכת ועוזרת,  בעבודה אני נהנית ומועסקת במה שאני אוהבת, ובזמן אחרון אפילו הצלחתי להתמיד עם משטר עיצוב הגוף, שזה השג לא קטן בשבילי. 
הכל טוב! טפו טפו..


סדר היום ושגרת החיים שלי מסודרים ומהנים, ועל רקע כל האושר הזה (באמת ללא ציניות) בזמן אחרון אני מרגישה
שהפער בין החלומות והמציאות הולך וגדל... פינטרסט מתמלא מתמונות חדרים יפייפיות והחדר שלי נשאר לא מסודר ולא צבוע. רשימת הרעיונות לעשייה גדלה ושום דבר לא מתקדם, אפילו פרוייקטים שכבר התחלתי תקועים אי שם בקופסאות. הבלוג מתעדכן באופן לא סדיר בעליל, והכל בתירוץ קבוע של עייפות וחוסר זמן מהולים בבהייה באינטרנט וחיפוש אין סופי איך לשפר את החיים.
מרוב רעיונות ורצונות שמסתובבים לי בראש אני לא עושה כלום חוץ מחיי שיגרה (שזה לא מעט) אבל איכשהו המצב מתחיל לתסכל ..


הרצונות ויעדים רק מתרבים , הכוחות אוזלים, הזמן נשאר אותו זמן והעצלות שולטת.  

בזמן אחרון אני ממש מבזבזת את זמני באופן לא פרודוקטיבי בהתעסקות  בחוסר פרודוקטיביות ומחפשת דרכים להתמודד עם התקיעות הזו . 
אחד הדברים מעסיקים אותי בעקבות  זה  היא בניית רשימות to do בהן אני יכולה לראות את המשימות שלי ולסמן את מה שכבר נעשה.
אין הרגשה טובה מסימון V ליד משימה שהושלמה. מה שחשוב בבניית רשימות כאלו הוא להפריד בין יעדים למשימות קטנות וברורות ,ולדעת לחלק את היעדים לתתי משימות. למשל: אם היעד הוא סידור חדר (שזה יעד גדול , מפחיד ובלתי מושג כרגע) המשימות  הקטנות הן יותר סלחניות-
 להוריד אבק, סידור גרביים בארון, סידור איפור, אלו הן משימות צנועות ואפשריות ותענוג לסמן אותן כעשויות. 
כרגע המשימה הקרובה שלי היא למפות את כל הרעיונות שמסתובבים אצלי בראש ולחלק אותן למשימות קטנות שאוכל לבצע אותן.
כמו כן החלטתי כרגע להשתמש דווקא בשיטת בניית רשימה בצורה כתובה, מיושנת, עם המון המון עטים צבעוניים (אחת מחולשותיי)  ולא באפליקציות כמו שעשיתי עד עכשיו . זה נותן לי אפשרות לדפדף במחברת וכל פעם לעבור על הרשימה ולהעלות אותה על סדר  היום שלי .

האם יצא לכן להרגיש תחושות כאלו? איך אתן מתמודדות עם זה? טיפים? מוטיבציה?
נכון שזה פוסט קצת שונה משאר הפוסטים שהיו עד עכשיו אבל זה הזמן שלי לפתח ולגלות שיטות אירגון חדשות שאולי אכתוב אליהן בהמשך.

נשתמע..
אינה

יום שבת, ינואר 02, 2016

סופ"ש נעים עם ילדים: ספארי רמת גן

ריקי כבר בת שנה ו 7 , ומבינה כל כך הרבה דברים. הרגשנו שזה הזמן להוציא איתה ולהתחיל להראות לה דברים מעניינים. וכך גילינו את מילכוד הבילוים של כל הורה: מה שמעניין וכייפי - המוני ויקר, ומה שזול משעמם או נידח.

דרושים מקומות איכותיים וכייפים לבילוי משפחתי  מהנה, שלא דורשים שבירת קופת חיסכון.אשמח אם תמליצו לי על מקומות, פארקים, ובילויים אחרים שעונים להגדרה הזאת. 

החלטתי שכל פעם שנגלה איזה מקום או בילוי כזה אני אסקור אותו בקצרה. בתקווה שאחרי הפוסט שלי הוא לא יהפוך להמוני.

ובפינה הראשונה: ספארי - רמת גן , כמו כן הבהרה הפוסט ממש לא ממומן על ידי הספארי.


זו היתה גיחת ההיכרות הראשונה של ריקי עם החיות . היא מכירה את חלקן מצעצועים וספרים, ורצינו להכיר לה את הדבר האמיתי. לדעתי המפגש הראשון היה מוצלח  -  היא אמנם נהנתה מלהביט בחיות הגדולות, אבל הדבר שמשך את תשומת ליבה  באמת היה דווקא להביט בילדים אחרים אשר בוהים בחיות המעניינות .

יום שלישי, יולי 21, 2015

איך תינוק גדל: תמונה בכל חודש

נכון שאומרים שילדים של אחרים גדלים יותר מהר? אז השנה הראשונה של ריקי הגיעה לסיומה, ואיתה גם פרוייקט התיעוד השבועי שלי. מעכשיו אמשיך במתכונת חודשית, למרות שכרגע זה נראה לי יותר קשה. כמה אירוני שלצילום שבועי היה לי זמן ולחודשי אין...

כמה טיפים לצלם-מתעד מתחיל...
  1. תשתדלו לצלם בשעות בהן יש אור - עדיף בבוקר או אחרי צהריים המאוחרות. נסו לצלם כך שפניו של התינוק יהיו לצד החלון (אור) ולא עם הגב לחלון כשהשמש/ אור מאחוריו. נסו להימנע מפלאש, הוא"משטיח" את הפרטים הקטנים.
  2. צלמו בפרקי זמן קבועים ואחידים. אם פספסתם יום-יומיים, אלתתייאשו, אפילו אם יש סטייה של שבוע (או יותר) זה לא נורא - העיקרשלא תפסיקו :)
  3. צלמו הרבה! עכשיו כשכבר אין יותר פילם, לא צריך להתקמצן עלהקליקים של המצלמה. ככל שתצלמו יותר, כך תהיה לכם יותר בחירהותוכלו למצוא את התמונה המנצחת.
  4. נסו למצא פריט מאחד שילך איתכם לאורך כל הסדרה, בובה שאיתה אפשר לראות את יחס הגדילה או מיקום אחיד, תנוחה מעניינת, בגדים אחידים. משהו שכאשר תראו את כל התמונות ביחד יהיה גורם מחבר שיצור סדרת צילומים. 
  5. קנו מצלמה! אפילו מצלמה בינונית תתן לכם תוצאות יותר טובות. זה נכון שרובנו מצלמים כל הזמן עם הפלאפון וחושבים שיש יותר מידי תיעוד, אבל בפועל, כשמנסים להדפיס תמונות, לא תמיד זה נראה כמו על מסך טלפון קטן.
בשיטוטיי בפינטרסט נחשפתי להמון פרוייקטים דומים ומגניבים, אבל רובם היו מעבר לים. כאן אציג בפניכם אמהות ישראליות מוכשרות ומשקיעניות שתיעדו את הילדים שלהם (פוסט קצת ארוך אבל מלא בנחת) ואותגרו על ידי פרוייקט תיעוד

אלונה ואדממי - תמונות יחס

אלונה מצלמת את הבן שלה עם דובי ענק (מתנה של אמה לחתונתה) - שלאט לאט הופך ליותר ויותר קטן ביחס לבנה המתוק. הרעיון הגיע מהאינטרנט,לצערה טיפה מאוחר מידי, לכן חודש ראשון קצת התפספס אבל מאז היא רואה רק קדימה, מוכנה לצלם את הקטנציק שלה עד הבקו"ם כל עוד הוא ישתף פעולה. אלבום עם כל התמונות לקרתא גיוס אכן מתנה מעולה.


דינה וכרמי - DIY

אמא דינה חובבת תפירה וצילום, קיננה את הריונה בפינטרסט עד שמצאה הדרך לאלבום תמונות תפור שמיועד לפעוטות, נדלקה ויצאה לדרך. כל חודש דינה מכינה מספר מרופד (הדרכה של דינה תצורף  בסוף הפוסט) מקלקר אותו היא מצפה בבדים שמיועדים להיות דפים בספר התפור. מתברר שבנוסף לבתה כרמי, לדינה יש גם אחיינית קטנה שעונה לשם ליבי והיא גם מצטלמת עם אותן ספרות בדילי מושלם של 4 חודשים. כך שמדובר בפרוייקט מושקע במיוחד וכזה שגם יודע לחלוק ולשתף. אין לי שום ספק שכרמי הולכת לאהוב את מתנת יום הולדת שלה בטירוף, ועל הדרך תלמד מספרים (בטוחה שכולנו נשמח לראות את תמונות המתוקות האלו הופכות לאלבום תפור).



יום רביעי, מאי 13, 2015

רגע לפני הסוף. פרוייקט תיעוד 52 שבועות של ריקי עומד להסתיים. לאן ממשיכים?

במשך 50 שבועות צילמתי  את ריקי על רקע אחיד בתנאים דומים .. אחרי 50 שבועות אני חייבת להגיד שזה לא היה תמיד קל והיו רגעים שחשבתי שלא אצליח לעמוד במשימה. 
לא כל התמונות צולמו בימים מדוייקים כמו שהוחלט מראש.  אבל התפשרתי על תמונה בשבוע בסטיה של עד 3-4 ימים.
הרצון  שלי להגיע לצילומים שיהיו  ברמה אחידה היווה אתגר נוסף ולא פשוט- בביתי הקטן אין לי סטודיו עם תאורה טובה. בגלל שהצילומים נעשו בשעות שונות (אילוצים של החיים), בסופו של דבר נדרש (קצת) עיבוד צבעוני. 
האתגר האמיתי היה לשתף את ריקי בכל פרוייקט התיעוד הזה.  בהתחלה זה התחיל כמשהו די פשוט. ריקי "שיתפה פעולה" די בקלות- שמים על המיטה עם רקע וצלמי לך כמה שאת רוצה. אבל עם ההתפתחות המוטורית שלה וההתעניינות במצלמה דווקא בזמן בו מצלמים אותה העמידו את הפרוייקט במצבים קשים .. רק תודות לבן זוגי המדהים ותומך שלי שהצליח להפעיל את כל כישוריו כחקיין חיות מהמעלה הראשונה הגענו ל- 50 ... 
התוצאה,לדעתי, מרתקת. בדיפדוף מהיר על התמונות אפשר לראות את ההתפתחות העצומה שילד עושה בשנה הראשונה לחייו. אני בעצמי כבר לא יכולה להאמין שעברנו את כל השלבים האלו. 
אני שוקלת לכתוב על זה עוד פוסט נוסף שכולל גם מחשבות וטיפים על תיעוד ילדים. זה יעניין אתכן?
עוד 2 צילומים וזהו ... ריקי בת שנה. עכשיו אני עומדת בפני מחשבה מה הלאה... ממשיכים את הפרוייקט? משנים מסגרת? 
האופציות הן:
1. ממשיכה את הפרוייקט באופן זהה, לעוד שנה
2. מפסיקים לצלם. סוף לפרוייקט, גם ככה יש מספיק צילומים. 
3. עוברת למתכונת חודשית. 

עזרו לי להחליט!
אם תרצו לראות את הפרוייקט בגודל מלא לחצו כאן>>


באהבה והתרגשות . 
אינה

יום שבת, מרץ 21, 2015

השקת משפחה - כך חגגנו את ה"לא" חתונה שלי - אירוע DIY



באיחור אופנתי אספר על האירוע. כך היה..... (עוד מלא תמונות כאן)

אף פעם לא רציתי להתחתן. חלומות על שמלה לבנה וטבעת ענקית היו נראים לי מתאימים יותר לאגדות .. ויותר עניין אותי מה קרה  יום למחרת החתונות של הסינדרלה ובת ים הקטנה עם נסיכיהן. מה הוא אותו אושר ועושר עד עצם היום הזה? 

כל זה לא פסל רצון שלי לבנות משפחה קטנה. כמו שכולם יודעים זה קרה לפני כ 10 חודשים. הצטרף אלינו יצור קטן והזוגיות שלנו הפכה למשפחה קטנה. הרבה מאוד אנשים איחלו לנו הצלחה ובריאות ורצו להכיר את ריקי הקטנה, והרגשתי שעם כל כל הרתיעה שלי מאירועים, מנעתי מהם לשמוח איתנו. החלטנו שזה הזמן לעשות מסיבה, ולא רק בריתה. הרי בהיוולדותה של ריקי נולדה משפחה.

אחרי חיפושים רבים להגדרת האירוע החלטנו לקרוא לו "השקת משפחה - 2014"
החלטנו לעשות מסיבה קטנה, שמחה וכמובן מעוצבת - DIY (עשה זאת בעצמך) . בהשקעה כספית מינימלית, שכמובן הופך להשקעה אישית מקסימלית.

הרעיון הראשוני היה לשים תמונות שבועיות של ריקי כמספרי שולחן (מי שלא מכיר את הפרוייקט 52 שבועות שלי מוזמן לכאן) ומכאן הצבע הנבחר היה צהוב, שהשתלב טוב עם הטורקיז האהוב עלי. כך נולדו ההזמנות (מאוד משפחתיות), כרטיסי הושבה , פלייסמנטים ועוד כמה שטויות ממותגות.

אפילו זרי פרחים החלטנו לעשות לבד (נזכרתי בימים בהם הייתי עוזרת בחנות פרחים).
כבר חודשים לפני האירוע התחלנו לאסוף פחיות ובקבוקים כדי שנוכל להשתמש בהם כאגרטלים. ביום לפני נסענו לבוקי פרחים (סוטונאי פרחים) וקנינו כמה חבילות פרחים. אחרי גילוי המובי דיק (צמח ירוק כדורי) ידעתי שאני רוצה אותו... אליו התווספו עוד כמה פרחים מגוונים, בצבעים ירוק/לבן/צהוב. אחרי כמה שעות מלחיצות ומעייפות (לילה לפני המסיבה) הצלחנו (נתי התברר כשוזר מתחיל לא רע) ליצור את כל זרי השולחן ועוד כמה זרים להשלמת לאווירה. הופתעתי כמה טוב הם יצאו.  לשיפוטכם...


לזרים התווספו מספרי שולחן עם תמונות של ריקי, פלייסמנטים עם כמה פרטים מעניינים עלינו ומפיות עם מסר.. הדברים הקטנים והפשוטים האלו נתנו את הטאץ' אישי שרצינו.



אוי כמה יפים הם המובי דיקים...


 פתקי הושבה מעוצבים ותמונות מהאלבום המשפחתי שלנו קיבלו את פני האורחים. 



יש משהו משותף ל- 2 התמונות האלו שצולמו בהפרש של כמעט 6 שנים.  


לילדים חיכה שולחן פעילות כייפי עם ממתקים, טושים ודפי צביעה.  לזוחלים שביניהם הכנתי מחצלת פעילות עם כריות :)


כל השקה שמכבדת את עצמה צריכה לכלול כמה מילים. לכן החלטנו לעשות טקס "החלפת מילים" קצר בו הבטחנו אחד לשניה ולריקי : מילים שהחלפנו ... אני נותנת הקשבה.. אתה נותן לי סבלנות... אני נותנת זמן.. אתה נותן לי חופש, ליטופים תמורת דיגדוגים וכן הלאה. גם לריקי נתנו כמה מילים " חינוך, אהבה ללא תנאי, גבולות, הגנה, עזרה, חוויות... ועוד נשתדל לעמוד בכל ההבטחות האלו. קצת קיטץ' אך מרגש.



וכמובן ריקודים: פלייליסט + תקלוט עבודת יד של נתי . 



למרות שהשמלה שלי היתה די פשוטה וסולידית רציתי איזה אביזר אקסטרווגנטי יותר. אז יצרתי לי הינומה קטנה ומגניבה (לפחות לטעמי),  ואם לי היה, בוודאי שלא יכולתי להשאיר את ריקי ללא קישוט ראש, למרות שגם בלעדיו היא היתה מהממת.


כיאה לכל כוכבת מסיבה, יש להחליף לפחות 2 מערכות לבוש. בהתחלה צהוב בהתאמה לקונספט של האירוע, ואחרי זה שמלה כחולה מהממת לצילומים רשמיים. 




הדבר הכי חשוב, חברים ומשפחה!



הסרטון הקצר הזה הצליח לתפוש ולזקק את האווירה השמשית והמשפחתית שהייתה באירוע. 
אם תרצו לרואות עוד תמונות מהמסיבה אתם מוזמנים לאלבום כאן.



זה המקום לתת קרדיט לאנשים שבלעדיהם זה לא היה נראה טוב כל כך: 
קודם כל לאמהות שלנו, פולינה שהכינה פינת משחקים לילדים וסופי שעזרה בשעות הקטנות של הלילה לקפל מפיות ופתקי הושבה.
תודה מגיעה גם לאולגה פדולסקי שהתמודדה עם האתגר ותפרה לי שמלת טורקיז מחמיאה.
לרחלי זדה המוכשרת אשר עמלה על האיפור שלי.
שאפו גם לצלמות המוכשרות שלנו, טניה איליוחין צלמת סטילס וצליל אגמון, צלמת ועורכת ווידאו. מאוד מאוד מומלצות!
וכמובן תודה לכל האורחים שבאו לשמוח איתנו! 
נפגש באירועים הבאים.

ריקי, נתי ואינה