במשך 50 שבועות צילמתי את ריקי על רקע אחיד בתנאים דומים .. אחרי 50 שבועות אני חייבת להגיד שזה לא היה תמיד קל והיו רגעים שחשבתי שלא אצליח לעמוד במשימה.
לא כל התמונות צולמו בימים מדוייקים כמו שהוחלט מראש. אבל התפשרתי על תמונה בשבוע בסטיה של עד 3-4 ימים.
הרצון שלי להגיע לצילומים שיהיו ברמה אחידה היווה אתגר נוסף ולא פשוט- בביתי הקטן אין לי סטודיו עם תאורה טובה. בגלל שהצילומים נעשו בשעות שונות (אילוצים של החיים), בסופו של דבר נדרש (קצת) עיבוד צבעוני.
האתגר האמיתי היה לשתף את ריקי בכל פרוייקט התיעוד הזה. בהתחלה זה התחיל כמשהו די פשוט. ריקי "שיתפה פעולה" די בקלות- שמים על המיטה עם רקע וצלמי לך כמה שאת רוצה. אבל עם ההתפתחות המוטורית שלה וההתעניינות במצלמה דווקא בזמן בו מצלמים אותה העמידו את הפרוייקט במצבים קשים .. רק תודות לבן זוגי המדהים ותומך שלי שהצליח להפעיל את כל כישוריו כחקיין חיות מהמעלה הראשונה הגענו ל- 50 ...
התוצאה,לדעתי, מרתקת. בדיפדוף מהיר על התמונות אפשר לראות את ההתפתחות העצומה שילד עושה בשנה הראשונה לחייו. אני בעצמי כבר לא יכולה להאמין שעברנו את כל השלבים האלו.
אני שוקלת לכתוב על זה עוד פוסט נוסף שכולל גם מחשבות וטיפים על תיעוד ילדים. זה יעניין אתכן?
עוד 2 צילומים וזהו ... ריקי בת שנה. עכשיו אני עומדת בפני מחשבה מה הלאה... ממשיכים את הפרוייקט? משנים מסגרת?
האופציות הן:
1. ממשיכה את הפרוייקט באופן זהה, לעוד שנה
2. מפסיקים לצלם. סוף לפרוייקט, גם ככה יש מספיק צילומים.
3. עוברת למתכונת חודשית.
עזרו לי להחליט!
אינה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה