5 המלצות ספרים אהובים, לכבוד שבוע ספר (שנגמר)

כשהייתי קטנה וגדלתי ברוסיה , לימדו אותי ש"ספר זו המתנה הכי טובה". אני לא יכולה להעיד על עצמי כתולעת ספרים לצערי (דיסלקציה-דיסגרפיה עם הפרעות קשב הם לא החברים הכי טובים של ספרים) אבל אני מאוד אוהבת ספרים ומנסה להעביר את האהבה הזאת לריקי הקטנה. למזלה אבא שלה דווקא כן קורא המון וזה עובר לילדתינו.

ריקי מאוד נהנית מקריאת ספרים תמיד ובכל מקום. לפעמים זה אפילו בשירותים כמו אבא ואמא (ואני תוהה האם חייבים לגמול אותה מהרגל המגונה זה..?) קריאה בשירותים ?כן? לא?  מה אתם אומרים?

מזמן כבר חשבתי להמליץ על כמה ספרים שנתקלנו בהם ב-3 שנים של קריאה לפעוטה החובבת ספרים. לא מדובר בספרים חדשים במיוחד, לא ישראלים במיוחד' אלא כאלו שהומלצו פחות ואנחנו סתם אהבנו אותם.


כאשר ריקי הייתה קטנה הספר האהוב עליה היה:
1. יעל מציצה לרחוב | יונה טפר

זהו סיפור של ילדה שרואה מה קורה ברחוב. כל דף מספר סיטואציה קטנה שמתרחשת ברחוב. ונותנת הצצה קטנה למה שיבוא אחרי. חריזה חיננית ואיור מוצלח של גיל-לי אלון קוריאל, מתייחס לעולם המושגים והחפצים שזאטוטה מבינה- חתול! כלב! אוטו! ציפור! ואפילו סבא עליז. מנקודת מבטה רחוב קטן הוא כל עולמה המרגש. 


בהרחבה על הספר כאן מאת עדנה אברמסון


ספר שנתקלנו בו בטעות:
2. אבא, אמא, קרוסלה | נתי בית

18 שירים קצרצרים מחורזים היטב אשר מראים איך אמא ואבא משחקים משחקי דמיון והפעלה פיזית עם הילדים. גם כיף וגם נותן רעיונות - אבא מגלשה, אמא פוני, אבא מעלית, אמא נדנדה וכו'. כל שיר הוא הזמנה למשחק אמיתי. 

אבא אבא הוא מטוס
לשמיים טרמפ אתפוס!
המראה - אל התקרה, 
נחיתה - על המיטה!

ספר יותר מומלץ וידוע:
3. הנסיכה שלבשה שקית נייר | רוברט מאנץ


כמה שאנו משתדלים להרחיק את ריקי מעולם הנסיכות, הגן והסביבה עושים את שלהם - ריקי רוצה להיות נסיכה ורוצה שנסיכים (אבא במקרה שלנו) יצילו אותה. זהו הספר שמנסה להרפות את העניין - נסיכה יכולה להיות בכל לבוש ולא רק בשמלה וורודה והיא לא צריכה את הנסיך שיציל אותה, אפילו ממש ההפך במקרה הנ"ל. אז ריקי אולי נסיכה - אבל אם כבר נסיכה אז נסיכת מהנדסים.


ספרים בסימן חדש אצלנו במשפחה :אחים - אחיות:
4. קטנטנה בגינה | גלית ראב"ד
יונק
מגהק
צועק
מפהק,
ישן ואוכל
אחי מיכאל.

שירה פשוטה וזורמת עם האיורים מאוד יפים ומעט מופשטים  (איורים: ולי מינצי - פרס מוזיאון ישראל לאיור ספר ילדים על הספר ), מעבירים תחושת תנועה והתרחשות - אמא, שמש חמה בחוף, גשם בחורף, יום בהיר בגינה. עגלה בודדה. מחשבות של ילדה שחווה דברים ואפילו מתמודדת עם אח קטן שמצטרף למשפחה. (כמו במקרה שלנו)

5. מי אכל את לואיס? | ג'ון פַרְדֶל
ביום הולדת 3 ריקי קיבלה מאיתנו כמה ספרים. מיד התלהבה מהספר הזה.  ספר קצר וקולע שנכתב וגם אוייר ע"י ג'ון פַרְדֶל. 

זה מעין חד-גדיא משולב במרדף ובגאונות הנדסית מסוג מקגיוואר. אחיה של שרה, לואיס נטרף בידי בולען ושרה רודפת אחריו באופניים. בדיוק כשהיא משיגה אותו הוא נטרף ע"י חוטפנית שעפה לקן מעל הים. כדי לרדוף אחריה, שרה ממירה את האופניים לסירת פדלים. ואז החוטפנית נטרפת ע"י מפלצת אחרת ושרה הופכת את האופניים לצוללת...הבנתם את הרעיון. 

בונוס: ווימלבוח - ספרים מאוירים ללא טקסט

עוד מה שאני רוצה להמליץ זה ספרים מסוג "Wimmelbuch " - בתרגום "teeming picture book" - "ספר מרצד" (???) מילה שאני אפילו לא מסוגלת להגיד. מקורם הספרים האלו מגרמניה, ספרים מרהיבים ויזואלית  בנוים מתמונות גדולות גדושות בפרטים קטנים כמעט ללא מלל. כל תמונה  היא אוסף של סיפורים דחוסים ומאוירים בנושא/מיקום מסוים. ילד יכול לדמיין ולהמציא סביב כל תמונה אין סוף סיפורים, אפשר לחקור כל סנטימטר וסנטימטר ולחפש בהם דמויות שעוברות לאורך כל הספר. לפי המחקרים זה מאוד מפתח את הראש אפילו שאין בזה מילים בכלל. אם תרצו הרחבה בנושא אוכל לרשום על זה פוסט שלם. רק תבקשו.. אני רכשתי כמה ספרים כאלו שתורגמו לרוסית ויש גם כמה שתורגמו לעברית (לא שיש שם מה לתרגם..) 

לנו יש כמה ספרים:

"מחוץ לעיר":  bookdepository.com | ozon.ru

"פעם בעיר": bookdepository.com | ozon.ru

  "bookdepository.com | ozon.ru : "The World of Work 

וכנראה אלו לא יהיו הספרים האחרונים אצלינו בסגנון הזה, כי כל פעם שאני רואה ספר כזה בא לי עוד ועוד.

אני יודעת שיצא גם ספר ישראלי מקורי בסגנון הזה (הגיע למדפים בארץ) 

 רק בישראל, ספר החיפושים הגדול | רחלי שלו  ( רעיון עם המאיירת על תהליך) - שטרם שמתי עליו יד. כנראה זה יקרה ממש בקרוב, כי מהתמונות שראיתי באינטרנט זו הוא הצלחה מסחררת ומאוד בא לי שיהיה לי כזה על המדף. בהרחבה כאן

מעניין אותכם פוסטים בנושא זה? תרצו עוד המלצות לספרים אהובים שלנו? אשמח לדעת...

אומנם אני באמת לא כותבת מספיק בבלוג (אנסה להשתפר) אבל בכל זאת אני מזמינה אותכם להירשם לעמוד הפייסבוק שלי שבו אני מעלה מידי פעם דברים שמעניינים אותי וככה תהיו מעודכנים על פעילות בבלוג. רק לחצו על הכפתור למטה.

באהבה וגעגועים. 

נתי, ריקי ואינה

רש רש רש - סורגת רעש(נ)ים‎

בעבר כבר סרגתי צעצועים חמודים שחולקו לילדים של חברים, אך בשבוע ה- 37 להריוני, כאשר המוח כבר התחיל לזייף, החלטתי שאני רוצה לסרוג גם לילדתי. החלטתי להתחיל במשהו פשוט - רעשנים. גם שימושי לחודשים ראשונים, וגם לא קשה לסרוג. פרוייקט מהיר וממצה.

רציתי לעשות רעשן עם 2 עיגולים מחוברים בידית: רעשן קלסי. לצורך כך נעזרתי בבלוג הזה.

בעלת הבלוג מצרפת קובץ בו יש תרשימים לכדורים בגדלים שנים שאמורים להיראות עגולים מאוד. התחלתי לסרוג כדור בגודל של 18 שורות אך לא הגעתי עד הסוף אלא נעצרתי בשורה 18 בה היו לי 12 עיניים, ומשם התחלתי לסרוג את  הידית- אותן 12 עיניים בצורה מעגלית עד האורך הרצוי (לא לפני שמילאתי את הכדור במילוי כי אחרי שסורגים ידית צרה יהיה קשה למלא). בתוך הכדור הכנסתי גם פעמון שפירקתי מצעצוע אחר. לצערי הפעמין נשמע קצת חלש - (שזה לא בהכרח רע) כי לא חשבתי שהמילוי מסביב יעמעם את הצליל, אבל עכשיו יש לי כבר רעיונות איך לפתור את זה , אכתוב על זה בפוסט נפרד. אחרי שסיימתי לסרוג את הידית עברתי לכדור נוסף של 12 שורות ובסוף מלאתי את השאר וסגרתי.  יש מיליון אופציות לשילובי צבעים. אני ניסיתי 2 דוגמאות. אבל לדעתי זה לא הניסיון אחרון שלי.

איזה כיף שהיא סוף סוף למדה להחזיק אותם טוב. שלב הבא זה להושיט את היד אליהם :)

מקווה שהיא אוהבת אותם..

אינה

לרקום מתנה (תרשים מצורף)

כמו שכבר כתבתי בפוסט הקודם, אני בתקופת רקמה.

מ.(שמה שמור במערכת), סקיפרית מצטיינת - עורכת מחוננת - חברה - חגגה השבוע את יום הולדתה ה-25 פלוס. החלטתי שזאת סיבה מספיק טובה לרקום לה מתנה. ישר ידעתי מה זה הולך להיות. לדעתי, כל אדם צריך עוגן בביתו :) מזל טוב מ.!

____________________________________________________________________________

I've been overtaken by an embroidery mood. M., (Full name undisclosed) who is a good friend, a shrewd skipper and a gifted editor, recently celebrated a 25+ birthday. I've used this as an excuse to make her something- embroidery, of course! It was obvious that every person needs to feel well-anchored in their home, so that's what I made for her- A true maritime me gift.

זאת הגאווה שלי- החלק האחורי של הריקמה נקי ובלי קשרים. את זה למדתי אצל רונית ברקאי שעליה כתבתי בפוסט הקודם.

____________________________________________________________________________

Here is my reason to feel truly proud of myself- the backside is all neat and tidy, just the way  Ronit Barkay taught me to embroider.

אם גם אתן צריכות עוגן, זה התרשים שציירתי, ולפיו רקמתי. אתן מוזמנות להשתמש בו באופן חופשי. אם למישהי זה נתן השראה אשמח מאוד אם תשלחו לי תמונה עם העוגן שלכם.

____________________________________________________________________________

If you also feel a need for an anchor in your life, here is the diagram I used. If it inspires you to embroider i would love to get a picture of the anchor you made.

ובמעמד חגיג זה אני מזמינה אותכם להצתרף לדף פייסבוק החדש שפתחתי. ככה יהיה לנו יותר קל לתקשר ואתם תוכלו להתעדכן על כל מה שקורא בבלוג . https://www.facebook.com/inithings (לחצו על כפתור למטה או בצד)

אינה

סוגרת שנה - סורגת מתנה

דצמבר בחוץ: קריר, סופות ואפילו סוף העולם מאחורינו.  השנה חדשה ממש בפתח וכולם מסכמים את השנה ומבטיחים הבטחות לשנה הבאה. זהו הזמן היחיד בשנה שאני מזפזפת לערוץ הרוסי או מקנאת בכל דבר אדום-ירוק שאני רואה ברשת.  אין מה לעשות, החג הזה טבוע בי מילדות: נמאס לי כבר להסביר שבשבילי אין בו שום דבר דתי - New Year's Eve, זהו סיום שנה והתחלה חדשה, עם הבטחות חדשות ותקוות חדשות. זהו חג הילדות שלי. חופש, שמחה, מתנות, תחפושות, עץ אשוח, ריח קלמנטינות וקודם כל משפחה. אין משפחה שלא יושבת בלילה הזה מול הטלויזיה ושותה שמפניה.

החלטתי שהפעם אני עושה כמה החלטות לשנה הבאה. לא בטוחה שאצליח לעמוד בכולן אבל לפחות להחליט אני יכולה.
1. לעשות יותר מאשר לתכנן מה לעשות. (סעיף 2)
2. להחליט יותר מהר, ולא להתחרט על מה שהוחלט.
3. להתעצל פחות.
4. ליזום, ליצור ולעשות יותר.
5. לאהוב ולהיות נאהבת.

וכמובן שאין "שנה חדשה" ללא מתנות, אפילו אם הן קטנות. העיקר שיהיו מכל הלב.
מה דבר הכי חשוב בחורף לסטודנט ירושלמי ? כן, כן צעיף! לא נשי מידי, לא בהיר מידי, לא קצר מידי, העיקר לא מעקצץ...



כן אחרי שנים שלא סרגתי ב 2 מסרגות - סוף סוף החלטתי לחזור לתחביב המשפחתי (של אמא שלי) כמו שלימדו אותי לפני שנים. לצערי או למזלי בחיים לא אגיע לרמה שלה אבל לסרוג צעיף אני מסוגלת.
בגלל שמדובר בצעיף לבחור הלכתי על דוגמה הכי פשוטה ונקיה.
2 עיניים ימניות  ו-2 עיניים שמאליות בשורות זוגיות,
והפוך בשורות אי זוגיות (יווו אני לא סגורה על מינוחים בעברית - תקנו אותי אם אני טועה).
כך כל הדרך עד שמגיעים לאורך הנכון. פשוט ,נראה טוב, וחשוב מכל- האקססורי היחיד שאני עוד יכולה לשכנע אותו ללבוש :)

מאחר שנשאר לי עוד צמר החלטתי גם לעשות  השלמה זוגית עם פפיון תואם .. ללא הסברים :)

שתהיה לכם שנה מעולה! מלא במעשים וריגושים !
אשמח לראות אתכם כאן בבלוג גם בשנה הבאה.

קופסה רקומה

הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כשבועים. כן כן, סוף סוף הצלחתי להתאים את הפוסט ליום מיוחד.

לרוע המזל, המחשב שלי החליט לקרוס והיה לי חשש שאאבד את כל התמונות שצילמתי בשנה האחרונה, כי כבר 8 חודשים לא עשיתי גיבוי (כאן הזמן להדגיש חשיבותם של גיבויים .. אנא מכן, חסכו את כאב הלב שעברתי, גבו דברים חשובים שלכן בכונן נוסף לפחות פעם לחודש). לעניינינו, אחרי שבועיים של שיחזורים , התקנות , וסידורי מחשב הגיע הזמן להעלות עוד פוסט לבבי.

ט"ו באב איננו "חג" שגורם לי איזו התרגשות או פרפרי בטן, אבל זו סיבה מוצדקת להשתמש בציורי לבבות בלי להרגיש יסורי מצפון. יש לי איזה סימפטיה גדולה לאייקון (סמליל) המינימלי הזה, שעם הזמן הפך לסמל לאהבה ורגש. כל פעם שאני צריכה  לקשקש משהו מהיר תמיד לבבות צצים להם מאיפשהו, ואל תחשבו לרגע שאני בחורה לבבית במיוחד- סתם אני אוהבת את הצורה הזו.
לפני כשנה קניתי באיזו חנות הכל בדולר רביעיית קופסאות פיצפוניות עשויית מעץ(אולי זה בלזה) (החנויות האלו בכלל מהוות בשבילי מקור לחומרי יצירה ורעיונות אין סופיים, בלי החנויות האלו לא היתי מסיימת את בצלאל, לדעתי). איך שראיתי אותן ישר הבנתי שהן לא שימושיות בעליל אבל אין שום דרך שאני אשאיר אותן בחנות. ישר החלטתי שאני רוצה לרקום עליהן- כבר רקמתי על חפצים בעבר, עשיתי טבעות רקומות ורקמתי על מסננות ועוד ועוד... . הפעם החלטתי לעשות מטריצת חורים ע"י מקדחה.

1 ♥ סימנתי על המכסה של הקופסה משבצות עם עיפרון (במרחקים 0.4 ס"מ)
2 ♥ אחרי שהחלטתי איזו צורה אני הולכת לרקום (לב כמובן), עשיתי חורים בפינות של המשבצות לפי צורה שלי.
השתמשתי במקדחה ידנית ישנה, היא מאוד נוחה למטרה הזו כי העץ של הקופסה מאוד דק ועם מקדחה חשמלית היתי יכולה להרוס את החורים כי היא חזקה מידי

.......................................................................................................................

1. I marked a square grid on the box's lid, using a pencil and a ruler. the squares were 4mm on a side.

2. After choosing the pattern I wanted to embroid  (a heart, of course), I drilled holes at the appropriate corners of the squares. I used an old hand drill, as the lid was very thin and using an electric drill would have resulted in too big holes.

3 ♥ יש להקפיד על קידוח חורים רק מסביב משבצות אותן אנחנו רוצות לרקום, כדי שלא יהיו לנו חורים מיותרים .
4 ♥ צבעתי את הקופסה שלי בצבע לבן אקרילי (ישן מאוד שמצאתי בבית שלי עם מכחול מאד קטן ולא נוח).
5 ♥ מה שנשאר- לקחת חוט ומחט ולרקום את הצורה שלי בשיטת האיקסים.
6 ♥ בגלל שלא רציתי שיראו את כל הבלגן של החוטים חתכתי אליפסה מלבד והדבקתי בדבק מגע לצד הפנימי של המכסה.

.......................................................................................................................

3. Take care to only drill holes in the squares you need for the shape.

4. I painted the box white using acrylic paint (an old paint I found in my crates).

5. All that's left is to grab a needle and thread and embroid the shape using the cross stitch methods.

6. To hide all the mass of threads, I cut a felt oval and glued it to the lid's underside. 

אוקי אז מה עושים עכשיו? ממלאים בממתקים/טכשיטים/הפתעות ונותנים למי שאוהבים...

מקווה שאהבתם. וכמו תמיד אם יש לכם שאלות בקשר לפוסט או כל דבר אחר , תשאלו! וכמובן תגיבו בהמונכם. 

ב ♥ אינה

אוטולב

 לפעמים נדמה לי שאני רוצה ילדים רק בשביל הזדמנות לתפור ולעצב כל מיני שטויות לתינוקות. מפעם לפעם, כשילדים סביבי גדלים וחוגגים, אני מצליחה להתגבר על העצלנותי הטבעית ולעשות משהו מועיל (ולא רק לחפש רעיונות) הפעם, זה היה יום ההולדת של האחיינים של בן זוגי. החלטתי להזיז את התחת והשולחן ולקחת מספריים לידיים. הורדתי ארגזים וקופסאות והתחלתי לעשות ..

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

It sometimes seems to me that I ought to a have children, if only for the chance to design and saw stuff for toddlers. From time to time, when children in my celebrate birthdays, I manage to overcome my inborn laziness and actually make something useful.

On this occasion, it was my partner's nephew's birthdays. I managed to get off my my butt and take scissor to hand. Hauled down a few crates and boxes from the living room shelves and started working…

בחרתי להשתמש בלבד. אני אוהבת תפירה בלבד, החומר נעים וקל לשימוש, לא צריך מכפלות ואפשר לתפור ביד בקלות. את גוף המכונית חתכתי מלבד כחול ואליו תפרתי חלונות בתפר רץ של ריקמה.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------

I chose Felt. I like sewing felt; it is easy to use and feels nice, doesn't require hems and can be sewed by hand. I cut the car's chassis from blue felt, and sewed white felt windows with an embroidery running-stitch.

אחרי שהוספתי את הפריטים הלבנים על חלקי הגוף חיברתי את השילדה. לפני שמילאתי את המכונית בחומר למילוי כריות, הוספתי פנסים ואיך אפשר בתקופה גשומה זו ללא מגב (רקום). 

בנוסף חיברתי דלת אחורית עליה הוספתי לוחית רישוי עם מספר מאוד יחודי, שכולם ידעו למי שייכת המכונית . 

מלבד כתום חתכתי 8 דיסקיות , ובינהן הכנסתי דיסקית מלבד אפור. חילקתי את כל זה ל 4 סנדוויצים ותפרתי אותם אחד אחד כך שהם הפכו ל 4 גלגלים אותם חיברתי לצידי המכונית .. 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

After sewing on the white items I closed and sewed the chassis. Before filling the car with pillow-stuffing, I added lights and a wiper, a must in this rainy season! Additionally, I added a back door with a very unique license plate, so that there will be no doubt about whose car this it is.

I cut 8 orange felt discs, and inserted grey felt discs between them. Then I made 4 sandwiches from these parts and individually sewed them, to make 4 wheels. These I connected to the chassis at the appropriate places.

ואיך אפשר בלי הפתעה קטנה המסתתרת בבגאז'? (הפתרון בתמונה)

בנוסף הוספתי כפתור ולולאה, וזהו החלק החינוכי של כל העניין - חשוב מאוד לדעת לכפתר כפתורים!

VOILA, המכונית מלאה באהבה ללבית uמוכנה לצאת לדרך.

אם יש לכן שאלות על אופן התפירה אל תתביישו לשאול ואם יהיה ביקוש אז אכין גזרה למכונית הספציפית הזאת . רישמו לי בתגובות, אכין קובץ ואשלח למי שתרצה. ובכלל על תשכחו להגיב. נסיעה טובה! :)

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

And to spice thing up, a little surprise in the trunk (see picture above). Finally, I added a button and a loop, to serve as a teaching aid for toddlers- It's very important to learn how to button things.

Voila! One lovely car is ready to hit the road.

מבצע "סינית אדומה 35"

כל שנה ב-7 באוגוסט אני  מבטיחה לעצמי ששנה הבאה אני עושה אירוע לכבוד ההורים שלי. 35 שנים לא עוברות ככה סתם. השנה סוף-סוף אזרתי אומץ והחלטתי לעשות את זה, אחרי הכל 35 שנים זה  מספר יפה ועגול , בדיוק מתאים למסיבת הפתעה .
 
 משימות:
1. לבחור מקום מעניין, נחמד, לא יקר, ולא מסעדה רוסית משעממת כמו תמיד
2. להשיג את החברים הקרובים של הורים שלי בלי לבקש מהורים
3. להכין פריטים מעוצבים שיכפו על  אי יכולת להכין תוכנית אומנותית

ביצוע:
1. המסעדה הנבחרת היא מסעדה "סינית אדומה" - התגלתה כמסעדה נעימה, טעימה, עם יחס  טוב , סגרו עבורו חדר נפרד כך  שהיה מאוד נוח לאנשים לדבר ,מאוד אינטימי וביתי . חבל רק שחניה אין שם .

2. להשיג 30 איש זאת לא משימה כל כך פשוטה. להשיג טלפונים, לתאם בין כולם, נראה לי השתמשתי בכל אמצ ע י תקשורת שרק אפשר. טלפון , פלאפון, סקייפ, פייסבוק, מייל.  בסופו של דבר הזמנות נשלחו לכולם.

3.לדבר מול קהל אני לא יודעת . לכתוב שיר או לחבר כמה מילים למשפט זאת משימה בלטי אפשרית  בשבילי . אז מה עושים עוברים למדיה מעוצבת ומודפסת :)
וזה מה שיצא... 

דיגלונים מתמונות משפחתיות ישנות מכל התקופות .

חוץ מזה הכנתי גלויות עם תמונות של אנשים שהוזמנו, שעל גבי הגלויה ביקשתי מהם לרשום ברכה, בנוסף הכנתי כמה גל ו יות של אנשים שלא הצליחו להגיע או שנמצאים כרגע בחו"ל ושלחו לי את הברכות שלהם במייל שאותם הדפסתי ישר על הגלויה.

להורים שלי! בסוף מרוב התרוצצויות לא הספקתי לכתוב כלום על הגלויה שלי .

אוהבת אתכם מאוד!

פיות או לא להיות!

לפני כמה חודשים, חברה ממש טובה ואהובה שלי שאלה אותי אם אני מוכנה לעזור לה עם פעילויות ביום ההולדת של בתה. מייד הסכמתי, אבל בתנאים שלי- מותר לי לעצב כל מה שבא לי, ואיך שבא לי.

הנושא הנבחר לפי בקשת הילדה "הגדולה" היה כמובן פיות, איך לא?
מייד דמיינתי לי מלא ילדות קטנות עם כנפיים, לבושות בוורוד. אחרי מחקר קצר בנושא בעזרת פיית "גוגלה", התחלנו במלאכת...הקניות:  בלונים, כוסות,שרביטים, עוגות, סוכריות ,כל דבר. העיקר שיהיה וורוד.

 עיצבתי את פיית ההזמנות שהזמינה  18 ילדות  מתוקות למסיבה, בה הן היו אמורות להפוך לפיות קסומות .

זוכרים את החלום שלי על ילדות בוורוד עם כנפיים?

התחלנו בחיפוש קדחתני אחרי הכנפים.. שהיו צריכים לעמוד בכמה דרישות פשוטות: ורודות, מנצנצות ועומדות בתקציב, ללא זהב פיות. אחרי חיפוש שצלח כישלון נחרץ כמעט וויתרנו על הרעיון. למזלנו, החלטתי לעשות  קפיצה קטנה לניו יורק, שם נמצאה האבדה.

אז מה היה לנו בתוכנית? 

כייף ושיגועים, סיפורי פיות , נצנצים, צביעת כנפיים, משחקים, בועת סבון, וכמובן המון מתנות. כולן חזרו הביתה קסומות ומרוצות.
מה בתחום העיצוב? הזמנות, בועות סבון, קישוטים  פרפריים לכוסות ושוב הכל ורוד ורוד אאא וגם לבן.

הנה התיעוד המצולם ("הקסום"):

איך אפשר בלי כדורי שוקולד?

מקווה שלא קיבלתן הרעלת ורוד? לפעמים זה הצבע הנכון.

כמו כן, אני מזמינה את כל האמהות והאבות שחוששים מהאירועים  הנוצצים שצצים להם מפעם לפעם, 

לפנות אלי לקבלת עזרה , עיצובים ותמיכה 

בונבן-דובון

זוכרים שהיה לי התקף סריגה? אני כבר לא, אבל עדיין לא העלתי את כל התוצרים. 

הפעם, אני מעלה תמונות של חמוד אמיתי , תוצר של חברה טובה שלי . ילדון - דובון. עוד לפני לידתו התנדבתי לסרוג לו.

לפי הבעת הפנים שלו לא ניתן להבין האם הילדון מרוצה ממה שאני ואמו עוללנו לו.אבל אני מנחשת שעוד איזה 30 שנה  הוא יעריך את המאמץ שלנו.:)  כרגע מה שבטוח זה שהילדון פשוט בונבון.

מה נראה לכן אתן עושות?

שפמפם קטן שלי ...(יותר נכון של טליה)

<<קישור

לפני זמן מה אחת מחברות הפייסבוק שלי העלתה סטאטוס "החורף מעבר לפינה. אני צריכה כזה" בשל היותי בשוונג סריגה חל בי דחף בלתי נשלט לעשות את זה  בשביל אותה חברה. אך בגלל חוסר ניסיון בסריגה כה מסובכת (ב-2 מסרגות) החלטתי ללכת על משהו יותר צנוע. אחרי שהניסיון הנואש שלי להעלות עיניים על 2 מסרגות  מהזיכרון לא צלח, פניתי לאלוהי היו-טיוב. התחלתי לחפש את השיטה שהיתה הכי קרובה לזו שאמא שלי לימדה אותי לפני אולי 20 שנה. אחרי 3 גירסות וניסיונות הצלחתי לסרוג.... שפם!  

זאת אני והשפם!

כאן כבר מדידות של  בעלת השפם

אין ספק שטרנד משופם מתחולל כרגע ברשת .ככה שתתשפמו!

<<כאן

רוצים להשוויץ בשפמים שלכם? להציץ באחרים? נראה לי שמצאתי את המקום המושלם ..(לא זו לא פרסומת :)
Mustache lover's paradise

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
A while ago one of my facebook friends changed her status to: "Winter is round the corner- I need one of those" Being in the middle of a knitting spell, I felt an uncontrollable urge to make something for that friend. However, due to my lack of experience doing such complex knitting (2 needle knitting), I made up my mind to try something simpler. Failing my desperate attempts to conjure my mother's lore of 20 years ago, I turned to my God and Idol- Youtube. I started looking for a method similar to my mother's teaching, and after 3 trials I hit the Jackpot and, Voila, managed to knit a...Mustache