איך לבנות - BUSY BOARD/לוח פעילות לבד ובקלות

נתעלם מזה שעברו 3 שנים, נולד לי ילד נוסף, עברנו דירה ועיר. החלפתי עבודות , הותקפנו על ידי קורונה. 

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני שנתיים. ואולי זאת נקודת פתיחה לחזרה לכתיבה. אמנם עבר לא מעט זמן מאז שעשיתי משהו יצירתי, אבל כרגע יש לי מוזה להתחיל סוף סוף לעצב את הבית החדש. 

אשמח לדעת האם מעניין אותכם לראות איזה שידרוגים בבית החדש אני עושה בעצמי

זהו פרוייקט מעולה לימים הקורונה העליזים. יצירתי ומרגש להורים,  חינוכי ומפתח לילדים,  מתאים גם בבידוד.

אז בוא נעשה משהו יחד.  כמובן שאם עשיתן משהו בסגנון שתפו אותי- שילחו לי תמונה או תעלו בדף הבלוג שלי .. אני סקרנית מאוד..

לפני המון המון שנים התחלתי לבנות BUSY BOARD - לוח פעילות/לוח תעסוקה  , עוד בימים ההם בהם עדיין אף אחד  בישראל לא הכיר את הקונספט. באותם זמנים זאת היתה התגלות בשבילי וכל כך רציתי שיהיה כזה לריקי (הרי  את הילדים עשיתי בשביל לעשות להם צעצועים :) ,זה נראה לי מקסים ומפתח.

אז מה בעצם זה BUSY BOARD?

נכון שלא מעט פעמים קניתן/קיבלתן מתנות יקרות,  ובסוף מה שמעניין את הבייבי שלכם זה  העטיפה שלהן, או המתג של נורה או שלט הטלויזיה או בקבוק מים ריק? לוח פעילות מרכז את כל האלמנטים המרתקים האלו במקום אחד, בסביבה מוגנת. זה לוח אליו מורכבים אלמנטים מחיי היום יום שלנו .  .רצוי דברים המלמדים מיומנויות שימושיות כמו מתגים, סוגרים, בריחים וחוטי משיכה. הרעיון בא משיטת מנטיסיאורי אשר אומרת שכבר מגיל קטן צריך להנחיל בילד יכולת לפעילות עצמאית- לכן חשוב שלכל פעולה בלוח צריכה להיות תוצאה מספקת- המתג מדליק אור, הבריח על הדלת פותח תמונה סודית וכו'.  בין היתר,  כל ההתעסקות בדברים האלו גם משפרת את המוטוריקה העדינה.

שעות על גבי שעות למדתי וחקרתי  איזה עוד אפשרויות אני יכולה לחבר ללוח שלי, הזמנתי לוח עץ מהנגר, התחלתי לאסוף ולקנות אלמנטים  התפתחותיים. ואז, כרגיל, במקום לעשות את זה, התחלתי לחקור איך לעשות את  זה יותר טוב. ואז  היה חסר לי בורג בדיוק בגודל שרציתי, ואז המחבר לא היה מתאים, ואז לא הייתי סגורה על הידית של הדלת...,  ואז נהיה חסר לי זמן, חסרה החלטיות,  והילדה שלי גדלה מידי בשביל דברים האלו. כך הפרוייקט נעצר ולא יצא לפועל .

למזלי נולד לי  תומר (כן כן אם לא ידעתם לאן נעלמתי.. טוב זאת לא באמת תירוץ לגיטימי)  החלטתי שהפעם אני אסיים את הלוח למרות ששנתיים של מחשבות בעניין הגדילו  את נפח הרצונות שלי  ביחס לתוכנית המקורית.. החלטתי שהפעם אני רוצה שהלוח גם יעמוד אנכית אז מיד הזמנתי עוד לוח זהה כך שאוכל לחבר אותם.

עם כל החלטיות, עדיין לקח לי כמה חודשים להשתחרר ולהתחיל להרכיב אותו.
אחד החששות והאתגרים היה לעשות את הלוח כמה שיותר בטיחותי . רוב האלמנטים מוברגים  חזק  מאוד (לא פעם ראיתי אנשים שמחברים אלמנטים ע"י דבק חם ,  מבחינתי זאת לא אופציה בכלל-בטיחות מעל הכל!)

והנה הוא מוכן , עד כמה  שמשהו שכל הזמן משתנה יכול להיות מוכן. הרי זה לוח מודולרי אשרישתנה יחד עם ההתפתחות המוטורית של ילדיי. 

אז מה צריכים כדי להכין לוח פעילות?  

הלוח הבסיסי יכול להיות כל לוח עץ שאפשר לחבר סתם לקיר או לעשות כזה שעומד מעצמו , כמו במקרה שלי. 

יש אין ספור דברים שאפשר לחבר ללוח אבל היו לי כמה קוים מנחים בהרכבת לוח:
1.הדברים צריכים להיות קשורים. למשל לא סתם לתלות מנעולף הוא צריך להפעיל איזה פעולה- למשל לפתוח דלת.

2.  לחבר את כל האביזרים  באופן הכי בטיחותי שיש. ללא דבק חם- הכל חובר על ידי ברגים.

היה לי אין סוף רעיונות מה אפשר לחבר ויכולתי לעשות קיר שלם, אבל בסוף צריך לחתוך ולעשות ולא רק לתכנן- תמיד אפשר להוסיף בעתיד. 

מתחילים בפשיטה על ארונות בבית, מחסנים אצל הסבים ורהיטים מתפרקים שמישהו זרק לרחוב  (הרעיון הבסיסי  היה להשתמש בכמה שיותר שטויות שאגרתי כבר ואז להשלים  מה שחסר מכל  מיני חנויות )

לאחר מכן כל הממצאים מבריגים וחברים ללוח ע"י ברגים. בצורה רנדומלית אך אסטטית . אני כמובן בחרתי לא להשתמש בצבעוניות עזה . אפילו את הלוח עץ לא צבעתי כי אני אוהבת צבע עץ טבעי (לוח נצבע רק בלקה מט שקופה) . 2 פלטור עץ אני חיברתי ע" ידי צירים ובשני צדדים יש בריח וו הכי פשוט.
וזהו כמה פשוט ככה מהמם.  רק 3 שנות תיכנון ויומיים ביצוע יש לכם עמדת תעסוקה מושלמת. 

(מקווה שיקח לכם קצת פחות זמן)

אז מה יש  על הביזי בורד של תומר :

(מצרפת קישורים לאליאקספרס אם הבית שלכם לא מלא בזבל תעסוקתי (כמו שלי) .ולא בא לכם להסתובב בטמבוריה או מקס סטוק)

1. מנורה שנדלקת בלחיצה עליה (או כאן)
2. מראות עגולות - מראת עזר לנהג בגדלים שונים (לרכוש כאן)
3. דיסקית עץ מסתובבת עם ידית מחרוז עץ
4.  דלת נסגרת ע"י  בריח וו עם ידית.  כאשר פותחים את הדלת רואים תמונה שלי ושל לנתי מפורים.
5. חרוזי שיקשוק על מוט.
6. ידית שאפשר לתלות עליה כל דבר
7. שרשרת בריח 
8. כדור- רעשן סרוג על חוט שאפשר למשוך אותו
9. לחצני מספרים מטלפון ישן - גם מלמד ספרות
10. דלת נוספת סגורה ע"י בריח חיצוני על צירים פנימיים
11. ריץ'- רץ'
12. גלגל מסתובב
13. תיק קטן עם סקוץ. אפשר להחביא בו כל מיני חפצים

רכיבים אופציונליים שאפשר לחבר בנוסף:

1. מנעולים עם מנגנונים נוספים.
2. שרשראות 
3. חרוזי וטבעות עץ 
4. מחשבון קטן
5. פעמונים או פעמון גדול 
6. פקק אמבטיה עם שרשרת
7. בגדול כל דבר שתמצאו במגירת הבלגן במחסן: מנעולים, צירים, ידיות, מחזיקי מפתחות.

איזה דברים אתן הייתן שמות על לוח פעילות שיתאימו לילדים בוגרים יותר? אשמח לרעיונות. 

אמנם הפוסט הזה נכתב לפני כמה שנים, אבל הרגשתי שאני צריכה לסגור את המעגל ולהוציא אותו. אז תודה לקורונה! 

נשתמע שוב, בתקווה בקרוב. 

חפץ מעבר לתינוק - איך ולמה? איך לתפור שמיכי בקלות.

בתור אמא דנדשה אני לומדת הרבה מושגים שפעם היו ממני והלאה. עוד לפני לידת ריקי הבנתי ששינה היא דבר חשוב גם לתינוקות (כי אז גדל המוח ) וגם למבוגרים (כי אז המוח נשאר שפוי). בן זוגי התלהב מ"הלוחשת לתינוקות" והחלטנו לנסות את השיטה.

אחד מהרעיונות שמקבלים על שנת תינוקות הוא "חפץ מעבר - Comfort object". לאלו שעוד לא מכירים את זה זהו "חפץ שילד חש קשר רגשי מיוחד כלפיו והוא מייצג עבורו אובייקט התקשרות (עם ההורה). התינוק משתמש בחפץ מעבר על מנת להרגיש בטוח כאשר הוא לא עם הוריו. זה יכול להיות :דובי, בובה שמיכה, חיתול בד, מוצץ .... (ויקיפדיה)", (עוד כמה עובדות על זה כאן). אז לפני שריקי תתאהב לי באיזה דובי סיני או חיתול ישן החלטתי שעדיף שתקשר לשמיכי שאני אעשה. 

כרגיל, אחרי גלישה מהירה בחנויות אשר מוכרות את המוצר הבנתי שאני עושה לבד. הבת שלי אמורה להקשר רק לחפצים שאני עשיתי (חחחח). חיפשתי  בד דקיק קל ונעים, אך כל בדי הטריקו שמצאתי היו מאוד עבים וכבדים... עד שנזכרתי שפעם היה לי צעיף מאוד נעים שקניתי ב"הודיס", קפצתי לחנות  והנה הם עדיין שם- 3 צעיפים  ב-100,  ענקיים וממכרים למגע.

הרעיון היה לעשות שמיכת - בובה. בהתחלה ממש רציתי לעשות ראש וגפיים ואז הבנתי שאני מעדיפה משהו יותר מופשט.

דבר אחד למדתי מכל המאמרים שקראתי על חפץ מעבר - צריכים 2 זהים. כי תמיד אפשר להחליף בינהם כאשר אחד נמצעא בכביסה. ושנית, כי גם אם שוכחים אותו תמיד יש גיבוי. 

קודם כל חילקתי את הצעיפים ל 2 ותפרנו לאורך ההקף (אני תכננתי וחתכתי ודודתי תפרה). השארנו פינה אחת פתוחה. 

כבר אמרתי שעושים 2 ארנבונים?  אז צריכים 4 אוזניים ושיהיו ערוכות  מספיק.

כדי לעשות ראש תפרנו כרית פנימית בצורת משולש, אשר מולאה באקרילן, ונתפרה בין השכבות בפינה הפתוחה שהשארנו קודם.

הדבר האחרון שנשאר לי לעשות - לרקום פנים, שיצאו יותר דומות לכלבלב מאשר ארנב, אבל לא נראה לי שריקי עוד מתעניינת באמת הזאולוגית

בסופו של דבר השמיכה הזו הפכה למוצר סופר שימושי. אני לא יודעת האם ריקי כבר פיתחה רגשות עזים כלפי שמיכי שלה אבל אין ספק שזה עוזר לה להירדם. מדי פעם היא מחזיקה אוזניים בידיים ולפעמים מכסה את עינייה עם השמיכי בדקיקה או מניחה את ראשה על הפינה המרופדת של השמיכי ומשתמשת בה ככרית אמיתית.

תודה רבה לדודתי  היקרה - הסבתא ה"שלישית" של ריקי על עזרתה בתפירת שמיכי.

ושיהיה לנו לילה שקט וללא הפרעות!

ריקי ואינה

החדר של ריקי - חלק ב'

אחרי התיכנונים שפירטתי בפוסט הקודם, נעבור לתוצאות. הפוסט הזה הולך להיות די ארוך אז אקצר, פרטים על איך עשינו את רוב הדברים, אולי בפוסטים מופרדים וממוקדים (פוסט חלק ג'?- אולי) אם תרצו...

המצב ההתחלתי של החדר לא היה מזהיר במיוחד בלשון המעטה. זהו חדר ממ"ד קטן ורגיל (שדווקא בקיץ הזה התחלתי להעריך את חשיבותו) עם קירות בטון די עקומים וחלון מסוכן שאני עדיין מחפשת לו פיתרון. להזכירכם, המטרה היתה לעשות חדר נייטרלי, שמח ומקסים, אבל עם מינימום קניות  ומקסימום  דברים מעשה ידינו.

התחלנו  בצביעת החדר בשני גווני אפור (מספרי צבעים שמורים במערכת). את הקיר המואר יותר צבענו באפור כהה יותר והקיר ממול בצבע  בהיר יותר- לא רציתי שהאפור יראה אפלולי. תמיד חלמתי על קיר נקודות - בהשפעת בן זוגי הפיזיקאי הבנתי שמדובר ב "סריג משושה". התכנון הראשוני היה לעשות שבלונה של נקודות ולצבוע עם צבע לבן. אבל רק המחשבה על העבודה הרבה והנזילות קטנות שישגעו אותי שלחה אותי לחפש נקודות להדבקה באינטרנט.
למרות שבאליאקספרס יש מלא צורות מדבקות, כולל כל מיני עיגולים בגדלים שונים, החלטתי להשקיע בנקודות מספקית קנדית יותר מסודרת (ויקרה) ואני לא מתחרטת. היה חשוב שזה יהיה איכותי ומאט ולא מדבקות ויניל פשוטות.
אחרי חישובים מתמטיים מסובכים הגענו לנוסחה האופטימלית של המרווחים. כל הנקודות סומנו בעפרון והודבקו במו ידינו בעבודה סזיפית ומדוקדקת.

מריהוט ילדים קלאסי נקנתה רק מיטת תינוקת: רציתי משהו פשוט אבל חמים. בגלל זה הדגם הנבחר קצת מעוגל אך נקי. זה שובר את קווים הישרים של שאר החדר. 

את המגן תפרנו אני ואמא שלי. מפאת מחסור בזמן וכוח עברנו לתפירה קבוצתית :אני רק מתכננת גזרה, בוחרת בדים, גוזרת ומעבירה לאמא שלי לתפירה.  

בגלל שאני מודעת לבעייתיות של מגני ראש רציתי שריקי לא תוכל להגיע מתחתיו. לכן תיכננתי את המגן כך שהוא יכנס מתחת מלזרון. באותה הזדמנות תפרנו גם וילונות מאותם בדים, ויצא וילון דו צדדי, טיפה יותר עבה מוילונות קנויים ומאוד נוח להחשכת החדר. 

בגלל שהרעיון היה לא לקנות יותר מידי דברים חדשים, רוב הריהוט: ארון, שידה ועוד שולחן עם מדפים קיבלתי ירושה מאחותי..( בחורה מאוד מסודרת ולכן הכל במצב מצויין). לי נשאר רק להתאים אותם לחדר. אומנם הם לא בצבע לבן כמו שהיתי קונה חדש. אבל לדעתי הם משתלבים לא רע.

הארון היה קצת קצר יותר מהקיר והיה חבל לי על המקום, אז חיפשתי איזה מדף שיכנס לי בדיוק ברווח. הוא נמצא באיקאה, הורכב ונצבע וככה הוא נראה כרגע (פרטים בפוסט הבא). מדפים פתוחים נוחים בחדר ילדים כי הם נותנים נגישות קלה לדברי התינוקות אבל צריכים לא להעמיס אותם ולשמור על הסדר (תזכורת לעצמי!). בשביל לארגן קצת את הבלגן שהולך ומתהווה קניתי סלסלות, אמנם הכי פשוטות אבל תואמות, והפכנו את הגדולה יותר לסל כביסה.

השידה הקטנה עברה מהפך שוב (פרטים בפוסט הבא...).   כורסת ההנקה הוחלפה בכיסא של איימס שתמיד חשקתי בו. התיכנון היה בצבע טורקיז אבל בגלל התקציב התפשרתי על כתום שהיה במבצע מהתצוגה. נראה שהוא מוסיף קצת צבע ושמחה לחדר. 

מקווה שריקי תאהב לקרוא ספרים. לכן, אני רוצה שהם יהיו נגישים לה..אני יודעת שזה עוד "קצת" מוקדם אבל אני ממש נהנית  להתחיל למלא את המדף בספרים. 

השידה של אחותי אומנם קצת יותר קטנה משידת החתלה סטנדרטית אבל לי היא מספיקה בהחלט. הקושי היה רק למצוא מזרון בגודל המתאים, אבל אין דברים שאין באמזון. את המזרון ההחתלה אני פשוט מכסה בסדין של העריסה, זה מתאים בגודל וקל להחלפה. 

מעל השידה תלוי פורטרט רובוטי שלנו שאיירתי פעם. רק התווסף אליו רובוט קטן ומתוק. 

דומים?? 

מדף תמונות וזכרונות של החדר עוד לא בדיוק גמור.... 

ואם חשבתם שהגזמתי בקשר לעליבותו של החדר בתחילת דרכו הנה ההוכחות לכך: כך זה היה נראה לפני.

רוב עבודה בצביעה והרכבה נעשתה ע"י בן זוגי. מתברר שצביעה זה לא מעשה כל כך קליל ללוייתן בחודש שביעי. כך שהעבודה חולקה באופן שיוויוני: הוא עושה ואני יושבת על כדור פיזיו ומפקחת.

הנה רשימה של פריטים אשר נקנו\נעשו:

1. מדבקות וניל מאט

2. מנורת עננים מאיקאה

3. כיסא של איימס - גלריית אייטמס  - מוזל מתצוגה

4 שידה ישנה בגלגול שני - פרטים בהמשך... , כאן אפשר לקרוא על היפוך הראשון

5. שטיח סרוג - עדיין לא גמור - פרטים בהמשך

6. שרשרת דיגלונים סרוגה - תרשים והוראות סריגה בפוסטים הבאים

7 מדף -IVAR - איקאה צבועה 

8 מתלה למגבות של איקאה שהוסב למתלה שמלות חמודות במיוחד

9. סלסלות הכי פשוטות. 

10. ג'ירפה חמודה שנסרגה הרבה לפני תיכנון להפוך להיות אמא.

כמו שכבר הבנתם החדר עוד לא גמור ואני מאמינה שהוא לעולם לא יהיה מוכן כי הוא ישתנה עם שינוי הצרכים של ילדתי. וגם כי יש לי עוד מלא דברים שבא לי להכין, אבל עד כה אני מאוד אוהבת את התוצאה. מקווה שגם ריקי.

אני גם רוצה להודות לכל מי שעמל ועזר לי להרכיב את החדר: לבן זוגי היקר, שצבע, עבד, הרכיב וריצה את כל הרצונות המשוגעים שלי (למרות שהוא לא הכי אוהב עניין של שיפוצים) ולהורי ומשפחתי היקרה, כל אחד עשה או קנה משהו וכך הגענו לתוצאה. 

בהזדמנות אני רוצה גם לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שתהיה לכם שנה טובה. הרבה יצירה, שמחה והגשמת חלומות. שנו טוב ותהיו בריאים ותבואו לבקר בבלוג שלי.

מאוד מעניין אותי לשמוע מה דעתכם על החדר. האם יש דברים שמעניינים אותכם על איך זה נעשה. אשמח מאוד אם  תגיבו ממש כאן מתחת לפוסט. 

כדי להתעדכן בבלוג באופן שוטף אתם מוזמנים לעשות לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי שם אני מעלה את הקישורים לפוסטים וסתם דברים מעניינים שאני רואה מדי פעם ברשת. לחצו על כפתור הפייסבוק כאן מתחת

תודה ושנה טובה ממני ומשפחתי הקטנה.

רש רש רש - סורגת רעש(נ)ים‎

בעבר כבר סרגתי צעצועים חמודים שחולקו לילדים של חברים, אך בשבוע ה- 37 להריוני, כאשר המוח כבר התחיל לזייף, החלטתי שאני רוצה לסרוג גם לילדתי. החלטתי להתחיל במשהו פשוט - רעשנים. גם שימושי לחודשים ראשונים, וגם לא קשה לסרוג. פרוייקט מהיר וממצה.

רציתי לעשות רעשן עם 2 עיגולים מחוברים בידית: רעשן קלסי. לצורך כך נעזרתי בבלוג הזה.

בעלת הבלוג מצרפת קובץ בו יש תרשימים לכדורים בגדלים שנים שאמורים להיראות עגולים מאוד. התחלתי לסרוג כדור בגודל של 18 שורות אך לא הגעתי עד הסוף אלא נעצרתי בשורה 18 בה היו לי 12 עיניים, ומשם התחלתי לסרוג את  הידית- אותן 12 עיניים בצורה מעגלית עד האורך הרצוי (לא לפני שמילאתי את הכדור במילוי כי אחרי שסורגים ידית צרה יהיה קשה למלא). בתוך הכדור הכנסתי גם פעמון שפירקתי מצעצוע אחר. לצערי הפעמין נשמע קצת חלש - (שזה לא בהכרח רע) כי לא חשבתי שהמילוי מסביב יעמעם את הצליל, אבל עכשיו יש לי כבר רעיונות איך לפתור את זה , אכתוב על זה בפוסט נפרד. אחרי שסיימתי לסרוג את הידית עברתי לכדור נוסף של 12 שורות ובסוף מלאתי את השאר וסגרתי.  יש מיליון אופציות לשילובי צבעים. אני ניסיתי 2 דוגמאות. אבל לדעתי זה לא הניסיון אחרון שלי.

איזה כיף שהיא סוף סוף למדה להחזיק אותם טוב. שלב הבא זה להושיט את היד אליהם :)

מקווה שהיא אוהבת אותם..

אינה

ליד המיטה....עומדת לה שידה...

לפני כמה שנים החלטתי לעשות שיפוץ לשידה שקיבלתי אך לצערי, אני לא יכולה להגיד שהצלחתי במיוחד. עשיתי כמה טעיויות: למשל, צבעתי את השידה גם מבפנים, אבל בגלל שבפנים לא היו מסילות עם גלגלת זה גרם לכך שפתיחת מגירות הפכה לקשה ומעיקה. בכלל, הרגשתי שהיא נראית קצת ווינטג' מדי לסגנון שלי. מאז אותו שיפוץ כל הזמן חשבתי איך לתקן את הנעשה, עד שקיבלתי 2 שידות חדשות (ותודה לאלי ושרית). הפעם, היה מדובר בשידות מודרניות יותר וגדולות. כרגיל, השתפנתי בבחירת הצבע והחלטתי קודם לסיים את הצבע שהיה לי מהשיפוץ הקודם. השיפוץ התחלק לכמה שלבים :

1. ניקוי ושיוף (הפעם זה היה שיוף מאוד קליל).

2. צביעה בצבע בסיס שמחפה על שיוף לא מושקע. הבסיס הוא חומר המקשר בין העץ לצבע הרצוי.

3. צביעה. כמו שכבר אמרתי השתמשתי באותו צבע אפרפר בהיר (מדי), מה שנותן קלילות יחסית לשידה המסיבית הזו.
אחד הטיפים השימושיים שלמדתי מהאתר של מרטה סטיוארט זה לעטוף את מגש הצביעה בנייר אלומיניום- זה מצמצם את זמן ניקוי המגש למינימום. פשוט זורקים את העטיפה והמגש כמעט נקי. הצביעה נעשתה ברולר קטן, בכמה שכבות דקות, כשאחרי כל שכבה השתדלתי לתת לצבע להתייבש.  

4. בחירה וחיבור ידיות. הבחירה היא עבודה סזיפית שאין כמוה - אף פעם אי אפשר לדעת האם החלטה היא נכונה. אחרי שעתיים של התעללות בחבר שלי במעברים אין סופיים בין 6 חנויות ברחוב הרצל, הפור נפל על ידיות עור עם תפסי אלומיניום. המחשבה מאחורי הבחירה היתה לרכך את המראה הקובייתי והנוקשה של השידה על ידי ידיות גמישות, רכות ועדינות. בסופו של דבר אני מרוצה מאוד מהבחירה. 

אני חושבת שהפעם המשימה הצליחה יותר, התוצעה סופית קלילה הרבה יותר, עונה לצרכים שלנו ויכולה להכיל את כל השטויות אשר נערמות ליד המיטה.

כל מי שעוד לא נרשם לקבל עדכונים מהבלוג שלי מוזמן להירשם עכשיו, כך תוכלו תמיד לקבל את הפוסטים למייל. אחרי שתזינו את המייל שלכם בתיבה בצד שמאל למעלה, תתבקשו לאשר את המייל שיגיע אליכם.

חג שמח!!!
אינה

אוטולב

 לפעמים נדמה לי שאני רוצה ילדים רק בשביל הזדמנות לתפור ולעצב כל מיני שטויות לתינוקות. מפעם לפעם, כשילדים סביבי גדלים וחוגגים, אני מצליחה להתגבר על העצלנותי הטבעית ולעשות משהו מועיל (ולא רק לחפש רעיונות) הפעם, זה היה יום ההולדת של האחיינים של בן זוגי. החלטתי להזיז את התחת והשולחן ולקחת מספריים לידיים. הורדתי ארגזים וקופסאות והתחלתי לעשות ..

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

It sometimes seems to me that I ought to a have children, if only for the chance to design and saw stuff for toddlers. From time to time, when children in my celebrate birthdays, I manage to overcome my inborn laziness and actually make something useful.

On this occasion, it was my partner's nephew's birthdays. I managed to get off my my butt and take scissor to hand. Hauled down a few crates and boxes from the living room shelves and started working…

בחרתי להשתמש בלבד. אני אוהבת תפירה בלבד, החומר נעים וקל לשימוש, לא צריך מכפלות ואפשר לתפור ביד בקלות. את גוף המכונית חתכתי מלבד כחול ואליו תפרתי חלונות בתפר רץ של ריקמה.
------------------------------------------------------------------------------------------------------------

I chose Felt. I like sewing felt; it is easy to use and feels nice, doesn't require hems and can be sewed by hand. I cut the car's chassis from blue felt, and sewed white felt windows with an embroidery running-stitch.

אחרי שהוספתי את הפריטים הלבנים על חלקי הגוף חיברתי את השילדה. לפני שמילאתי את המכונית בחומר למילוי כריות, הוספתי פנסים ואיך אפשר בתקופה גשומה זו ללא מגב (רקום). 

בנוסף חיברתי דלת אחורית עליה הוספתי לוחית רישוי עם מספר מאוד יחודי, שכולם ידעו למי שייכת המכונית . 

מלבד כתום חתכתי 8 דיסקיות , ובינהן הכנסתי דיסקית מלבד אפור. חילקתי את כל זה ל 4 סנדוויצים ותפרתי אותם אחד אחד כך שהם הפכו ל 4 גלגלים אותם חיברתי לצידי המכונית .. 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

After sewing on the white items I closed and sewed the chassis. Before filling the car with pillow-stuffing, I added lights and a wiper, a must in this rainy season! Additionally, I added a back door with a very unique license plate, so that there will be no doubt about whose car this it is.

I cut 8 orange felt discs, and inserted grey felt discs between them. Then I made 4 sandwiches from these parts and individually sewed them, to make 4 wheels. These I connected to the chassis at the appropriate places.

ואיך אפשר בלי הפתעה קטנה המסתתרת בבגאז'? (הפתרון בתמונה)

בנוסף הוספתי כפתור ולולאה, וזהו החלק החינוכי של כל העניין - חשוב מאוד לדעת לכפתר כפתורים!

VOILA, המכונית מלאה באהבה ללבית uמוכנה לצאת לדרך.

אם יש לכן שאלות על אופן התפירה אל תתביישו לשאול ואם יהיה ביקוש אז אכין גזרה למכונית הספציפית הזאת . רישמו לי בתגובות, אכין קובץ ואשלח למי שתרצה. ובכלל על תשכחו להגיב. נסיעה טובה! :)

------------------------------------------------------------------------------------------------------------

And to spice thing up, a little surprise in the trunk (see picture above). Finally, I added a button and a loop, to serve as a teaching aid for toddlers- It's very important to learn how to button things.

Voila! One lovely car is ready to hit the road.

מעשה במצלמה רקומה

כבר מזמן היה לי חשק לרקום. איך בוחרים מה לרקום? זהו הדבר הכי קשה להחלטה. יכול לקחת לי יותר זמן מהפרוייקט עצמו. אולי מהדברים שמסתובבים אצלי על השולחן? דברים שאני אוהבת?- מספריים? ספר? מצלמה? מצלמה! פעם הייתי רוקמת בשיטת האיקסים, זה מדוייק ומחושב. הפעם בחרתי לעבוד על התפר הקוי שלי stem stitch. הוא פשוט ונקי. בנוסף, היה לי ממש כיף לרקום על חישוק עץ עגול (שנקנה בארה"ב בגרושים), כל דבר בתוך חישוק נראה קסום. לפעמים אפילו לא צריך לרקום, אבל היה לי חשק לרקום.

הנה המצלמה הרקומה שצילמה המצלמה...

I've had the urge to do some embroidery for quit some while. But how to pick a subject? Maybe some of the stuff that's on my desk? Scissors? A book? My camera? My camera! I used to do embroidery using the cross stitch method, all accurate and straight. This time I've tried to improve my stem stitch technique, it's simple and "clean". It was really fun to work on a round wooden hoop (bought for in the U.S for "Gurnisht"). Anything you put in a hoop looks magical.

Tik-Knitting

טוב זה נכון שבזמן האחרון לא עשיתי יותר מידי דברים,  אולי כי... אין לי זמן? אולי כי... אני מכורה למחשב? אולי אני חושבת יותר מדי? אולי כי ... אין לי מוזה? אולי כי יש לי יותר מידי תירוצים למה לא לעשות. החלטתי לפחות להעלות דברים ישנים- מזל שיש קורס צילום שמדרבן אותי לצלם אותם...והפעם, בפינה הסרוגים של אינה.. Tik-Knitting (טוב לא באמת יש לו שם, שמות יתקבלו בברכה). מפלצת מתקתקת.בשעות מדייקת. סרוגה(אין חרוז)

נו, יש קונים?
:)

בונבן-דובון

זוכרים שהיה לי התקף סריגה? אני כבר לא, אבל עדיין לא העלתי את כל התוצרים. 

הפעם, אני מעלה תמונות של חמוד אמיתי , תוצר של חברה טובה שלי . ילדון - דובון. עוד לפני לידתו התנדבתי לסרוג לו.

לפי הבעת הפנים שלו לא ניתן להבין האם הילדון מרוצה ממה שאני ואמו עוללנו לו.אבל אני מנחשת שעוד איזה 30 שנה  הוא יעריך את המאמץ שלנו.:)  כרגע מה שבטוח זה שהילדון פשוט בונבון.

מה נראה לכן אתן עושות?

קורס בבעלי מלאכה- שיעור שלישי-רביעי

לפעמים בא לי להתנתק מהמחשב ולצייר.טוב אולי לצייר זאת מילה גדולה בשבילי, נסתפק בלשרבט-משהו גדול, אין סופי והעיקר שיהיה כמה שיותר סזיפי. הפעם נראה לי שהצלחתי.

זהו אחד הסיפורים של הברון מינכהאוזן שירה בצבי עם גלעין (טוב ברור שזאת מילה לא מהלקסיקון  שלי) דובדבן כי נגמרה לו התחמושת במהלך הציד, ולאחר מכן הצבי הצמיח עץ דובדבנים על ראשו. זה אפשר לשף של הברון לבשל אחלה צלי צבי במרינדת דובדבנים. המתכון איננו מצורף.

העבודה - משחררת (לפחות ממחשבות)

(המשקיענים מוזמנים לספור כמה עלים הצמיח הצבי) . עכשיו, בזמן שעשיתי את קורס הדפס המשי החלטתי שזה הזמן להשתעשע עם האיור הזה והנה התוצאות .

כהרגלי דוגמן הבית!

מי גם רוצה הדפס כזה?