משחקים במטבח - שידרוג שני לשידה קטנה ומכוערת - הדרכת DIY

זו  הפעם השניה שהתהפוכות העוברות על השידה הקטנה הזו מככבות בבלוג . לפני שנתיים, כאשר נכנסתי להריון עברנו מדירה בגבעתיים ללוד ורצינו להפטר מכמה שיותר דברים. השידה הפיצפונת היתה על הכוונת, אבל ניצלה ברגע האחרון, כאשר  הבנתי  שיום יבוא והיא תוכל להפוך למטבחון לילד שיוולד. לא משנה מי הוא יהיה, בן או בת. עכשיו, שנתיים אחרי, גילגולה השלישי התממש.

החדר של ריקי - חלק ב'

אחרי התיכנונים שפירטתי בפוסט הקודם, נעבור לתוצאות. הפוסט הזה הולך להיות די ארוך אז אקצר, פרטים על איך עשינו את רוב הדברים, אולי בפוסטים מופרדים וממוקדים (פוסט חלק ג'?- אולי) אם תרצו...

המצב ההתחלתי של החדר לא היה מזהיר במיוחד בלשון המעטה. זהו חדר ממ"ד קטן ורגיל (שדווקא בקיץ הזה התחלתי להעריך את חשיבותו) עם קירות בטון די עקומים וחלון מסוכן שאני עדיין מחפשת לו פיתרון. להזכירכם, המטרה היתה לעשות חדר נייטרלי, שמח ומקסים, אבל עם מינימום קניות  ומקסימום  דברים מעשה ידינו.

התחלנו  בצביעת החדר בשני גווני אפור (מספרי צבעים שמורים במערכת). את הקיר המואר יותר צבענו באפור כהה יותר והקיר ממול בצבע  בהיר יותר- לא רציתי שהאפור יראה אפלולי. תמיד חלמתי על קיר נקודות - בהשפעת בן זוגי הפיזיקאי הבנתי שמדובר ב "סריג משושה". התכנון הראשוני היה לעשות שבלונה של נקודות ולצבוע עם צבע לבן. אבל רק המחשבה על העבודה הרבה והנזילות קטנות שישגעו אותי שלחה אותי לחפש נקודות להדבקה באינטרנט.
למרות שבאליאקספרס יש מלא צורות מדבקות, כולל כל מיני עיגולים בגדלים שונים, החלטתי להשקיע בנקודות מספקית קנדית יותר מסודרת (ויקרה) ואני לא מתחרטת. היה חשוב שזה יהיה איכותי ומאט ולא מדבקות ויניל פשוטות.
אחרי חישובים מתמטיים מסובכים הגענו לנוסחה האופטימלית של המרווחים. כל הנקודות סומנו בעפרון והודבקו במו ידינו בעבודה סזיפית ומדוקדקת.

מריהוט ילדים קלאסי נקנתה רק מיטת תינוקת: רציתי משהו פשוט אבל חמים. בגלל זה הדגם הנבחר קצת מעוגל אך נקי. זה שובר את קווים הישרים של שאר החדר. 

את המגן תפרנו אני ואמא שלי. מפאת מחסור בזמן וכוח עברנו לתפירה קבוצתית :אני רק מתכננת גזרה, בוחרת בדים, גוזרת ומעבירה לאמא שלי לתפירה.  

בגלל שאני מודעת לבעייתיות של מגני ראש רציתי שריקי לא תוכל להגיע מתחתיו. לכן תיכננתי את המגן כך שהוא יכנס מתחת מלזרון. באותה הזדמנות תפרנו גם וילונות מאותם בדים, ויצא וילון דו צדדי, טיפה יותר עבה מוילונות קנויים ומאוד נוח להחשכת החדר. 

בגלל שהרעיון היה לא לקנות יותר מידי דברים חדשים, רוב הריהוט: ארון, שידה ועוד שולחן עם מדפים קיבלתי ירושה מאחותי..( בחורה מאוד מסודרת ולכן הכל במצב מצויין). לי נשאר רק להתאים אותם לחדר. אומנם הם לא בצבע לבן כמו שהיתי קונה חדש. אבל לדעתי הם משתלבים לא רע.

הארון היה קצת קצר יותר מהקיר והיה חבל לי על המקום, אז חיפשתי איזה מדף שיכנס לי בדיוק ברווח. הוא נמצא באיקאה, הורכב ונצבע וככה הוא נראה כרגע (פרטים בפוסט הבא). מדפים פתוחים נוחים בחדר ילדים כי הם נותנים נגישות קלה לדברי התינוקות אבל צריכים לא להעמיס אותם ולשמור על הסדר (תזכורת לעצמי!). בשביל לארגן קצת את הבלגן שהולך ומתהווה קניתי סלסלות, אמנם הכי פשוטות אבל תואמות, והפכנו את הגדולה יותר לסל כביסה.

השידה הקטנה עברה מהפך שוב (פרטים בפוסט הבא...).   כורסת ההנקה הוחלפה בכיסא של איימס שתמיד חשקתי בו. התיכנון היה בצבע טורקיז אבל בגלל התקציב התפשרתי על כתום שהיה במבצע מהתצוגה. נראה שהוא מוסיף קצת צבע ושמחה לחדר. 

מקווה שריקי תאהב לקרוא ספרים. לכן, אני רוצה שהם יהיו נגישים לה..אני יודעת שזה עוד "קצת" מוקדם אבל אני ממש נהנית  להתחיל למלא את המדף בספרים. 

השידה של אחותי אומנם קצת יותר קטנה משידת החתלה סטנדרטית אבל לי היא מספיקה בהחלט. הקושי היה רק למצוא מזרון בגודל המתאים, אבל אין דברים שאין באמזון. את המזרון ההחתלה אני פשוט מכסה בסדין של העריסה, זה מתאים בגודל וקל להחלפה. 

מעל השידה תלוי פורטרט רובוטי שלנו שאיירתי פעם. רק התווסף אליו רובוט קטן ומתוק. 

דומים?? 

מדף תמונות וזכרונות של החדר עוד לא בדיוק גמור.... 

ואם חשבתם שהגזמתי בקשר לעליבותו של החדר בתחילת דרכו הנה ההוכחות לכך: כך זה היה נראה לפני.

רוב עבודה בצביעה והרכבה נעשתה ע"י בן זוגי. מתברר שצביעה זה לא מעשה כל כך קליל ללוייתן בחודש שביעי. כך שהעבודה חולקה באופן שיוויוני: הוא עושה ואני יושבת על כדור פיזיו ומפקחת.

הנה רשימה של פריטים אשר נקנו\נעשו:

1. מדבקות וניל מאט

2. מנורת עננים מאיקאה

3. כיסא של איימס - גלריית אייטמס  - מוזל מתצוגה

4 שידה ישנה בגלגול שני - פרטים בהמשך... , כאן אפשר לקרוא על היפוך הראשון

5. שטיח סרוג - עדיין לא גמור - פרטים בהמשך

6. שרשרת דיגלונים סרוגה - תרשים והוראות סריגה בפוסטים הבאים

7 מדף -IVAR - איקאה צבועה 

8 מתלה למגבות של איקאה שהוסב למתלה שמלות חמודות במיוחד

9. סלסלות הכי פשוטות. 

10. ג'ירפה חמודה שנסרגה הרבה לפני תיכנון להפוך להיות אמא.

כמו שכבר הבנתם החדר עוד לא גמור ואני מאמינה שהוא לעולם לא יהיה מוכן כי הוא ישתנה עם שינוי הצרכים של ילדתי. וגם כי יש לי עוד מלא דברים שבא לי להכין, אבל עד כה אני מאוד אוהבת את התוצאה. מקווה שגם ריקי.

אני גם רוצה להודות לכל מי שעמל ועזר לי להרכיב את החדר: לבן זוגי היקר, שצבע, עבד, הרכיב וריצה את כל הרצונות המשוגעים שלי (למרות שהוא לא הכי אוהב עניין של שיפוצים) ולהורי ומשפחתי היקרה, כל אחד עשה או קנה משהו וכך הגענו לתוצאה. 

בהזדמנות אני רוצה גם לאחל לכל קוראי הבלוג שלי שתהיה לכם שנה טובה. הרבה יצירה, שמחה והגשמת חלומות. שנו טוב ותהיו בריאים ותבואו לבקר בבלוג שלי.

מאוד מעניין אותי לשמוע מה דעתכם על החדר. האם יש דברים שמעניינים אותכם על איך זה נעשה. אשמח מאוד אם  תגיבו ממש כאן מתחת לפוסט. 

כדי להתעדכן בבלוג באופן שוטף אתם מוזמנים לעשות לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי שם אני מעלה את הקישורים לפוסטים וסתם דברים מעניינים שאני רואה מדי פעם ברשת. לחצו על כפתור הפייסבוק כאן מתחת

תודה ושנה טובה ממני ומשפחתי הקטנה.

ליד המיטה....עומדת לה שידה...

לפני כמה שנים החלטתי לעשות שיפוץ לשידה שקיבלתי אך לצערי, אני לא יכולה להגיד שהצלחתי במיוחד. עשיתי כמה טעיויות: למשל, צבעתי את השידה גם מבפנים, אבל בגלל שבפנים לא היו מסילות עם גלגלת זה גרם לכך שפתיחת מגירות הפכה לקשה ומעיקה. בכלל, הרגשתי שהיא נראית קצת ווינטג' מדי לסגנון שלי. מאז אותו שיפוץ כל הזמן חשבתי איך לתקן את הנעשה, עד שקיבלתי 2 שידות חדשות (ותודה לאלי ושרית). הפעם, היה מדובר בשידות מודרניות יותר וגדולות. כרגיל, השתפנתי בבחירת הצבע והחלטתי קודם לסיים את הצבע שהיה לי מהשיפוץ הקודם. השיפוץ התחלק לכמה שלבים :

1. ניקוי ושיוף (הפעם זה היה שיוף מאוד קליל).

2. צביעה בצבע בסיס שמחפה על שיוף לא מושקע. הבסיס הוא חומר המקשר בין העץ לצבע הרצוי.

3. צביעה. כמו שכבר אמרתי השתמשתי באותו צבע אפרפר בהיר (מדי), מה שנותן קלילות יחסית לשידה המסיבית הזו.
אחד הטיפים השימושיים שלמדתי מהאתר של מרטה סטיוארט זה לעטוף את מגש הצביעה בנייר אלומיניום- זה מצמצם את זמן ניקוי המגש למינימום. פשוט זורקים את העטיפה והמגש כמעט נקי. הצביעה נעשתה ברולר קטן, בכמה שכבות דקות, כשאחרי כל שכבה השתדלתי לתת לצבע להתייבש.  

4. בחירה וחיבור ידיות. הבחירה היא עבודה סזיפית שאין כמוה - אף פעם אי אפשר לדעת האם החלטה היא נכונה. אחרי שעתיים של התעללות בחבר שלי במעברים אין סופיים בין 6 חנויות ברחוב הרצל, הפור נפל על ידיות עור עם תפסי אלומיניום. המחשבה מאחורי הבחירה היתה לרכך את המראה הקובייתי והנוקשה של השידה על ידי ידיות גמישות, רכות ועדינות. בסופו של דבר אני מרוצה מאוד מהבחירה. 

אני חושבת שהפעם המשימה הצליחה יותר, התוצעה סופית קלילה הרבה יותר, עונה לצרכים שלנו ויכולה להכיל את כל השטויות אשר נערמות ליד המיטה.

כל מי שעוד לא נרשם לקבל עדכונים מהבלוג שלי מוזמן להירשם עכשיו, כך תוכלו תמיד לקבל את הפוסטים למייל. אחרי שתזינו את המייל שלכם בתיבה בצד שמאל למעלה, תתבקשו לאשר את המייל שיגיע אליכם.

חג שמח!!!
אינה

קופסה רקומה

הפוסט הזה היה אמור לעלות לפני כשבועים. כן כן, סוף סוף הצלחתי להתאים את הפוסט ליום מיוחד.

לרוע המזל, המחשב שלי החליט לקרוס והיה לי חשש שאאבד את כל התמונות שצילמתי בשנה האחרונה, כי כבר 8 חודשים לא עשיתי גיבוי (כאן הזמן להדגיש חשיבותם של גיבויים .. אנא מכן, חסכו את כאב הלב שעברתי, גבו דברים חשובים שלכן בכונן נוסף לפחות פעם לחודש). לעניינינו, אחרי שבועיים של שיחזורים , התקנות , וסידורי מחשב הגיע הזמן להעלות עוד פוסט לבבי.

ט"ו באב איננו "חג" שגורם לי איזו התרגשות או פרפרי בטן, אבל זו סיבה מוצדקת להשתמש בציורי לבבות בלי להרגיש יסורי מצפון. יש לי איזה סימפטיה גדולה לאייקון (סמליל) המינימלי הזה, שעם הזמן הפך לסמל לאהבה ורגש. כל פעם שאני צריכה  לקשקש משהו מהיר תמיד לבבות צצים להם מאיפשהו, ואל תחשבו לרגע שאני בחורה לבבית במיוחד- סתם אני אוהבת את הצורה הזו.
לפני כשנה קניתי באיזו חנות הכל בדולר רביעיית קופסאות פיצפוניות עשויית מעץ(אולי זה בלזה) (החנויות האלו בכלל מהוות בשבילי מקור לחומרי יצירה ורעיונות אין סופיים, בלי החנויות האלו לא היתי מסיימת את בצלאל, לדעתי). איך שראיתי אותן ישר הבנתי שהן לא שימושיות בעליל אבל אין שום דרך שאני אשאיר אותן בחנות. ישר החלטתי שאני רוצה לרקום עליהן- כבר רקמתי על חפצים בעבר, עשיתי טבעות רקומות ורקמתי על מסננות ועוד ועוד... . הפעם החלטתי לעשות מטריצת חורים ע"י מקדחה.

1 ♥ סימנתי על המכסה של הקופסה משבצות עם עיפרון (במרחקים 0.4 ס"מ)
2 ♥ אחרי שהחלטתי איזו צורה אני הולכת לרקום (לב כמובן), עשיתי חורים בפינות של המשבצות לפי צורה שלי.
השתמשתי במקדחה ידנית ישנה, היא מאוד נוחה למטרה הזו כי העץ של הקופסה מאוד דק ועם מקדחה חשמלית היתי יכולה להרוס את החורים כי היא חזקה מידי

.......................................................................................................................

1. I marked a square grid on the box's lid, using a pencil and a ruler. the squares were 4mm on a side.

2. After choosing the pattern I wanted to embroid  (a heart, of course), I drilled holes at the appropriate corners of the squares. I used an old hand drill, as the lid was very thin and using an electric drill would have resulted in too big holes.

3 ♥ יש להקפיד על קידוח חורים רק מסביב משבצות אותן אנחנו רוצות לרקום, כדי שלא יהיו לנו חורים מיותרים .
4 ♥ צבעתי את הקופסה שלי בצבע לבן אקרילי (ישן מאוד שמצאתי בבית שלי עם מכחול מאד קטן ולא נוח).
5 ♥ מה שנשאר- לקחת חוט ומחט ולרקום את הצורה שלי בשיטת האיקסים.
6 ♥ בגלל שלא רציתי שיראו את כל הבלגן של החוטים חתכתי אליפסה מלבד והדבקתי בדבק מגע לצד הפנימי של המכסה.

.......................................................................................................................

3. Take care to only drill holes in the squares you need for the shape.

4. I painted the box white using acrylic paint (an old paint I found in my crates).

5. All that's left is to grab a needle and thread and embroid the shape using the cross stitch methods.

6. To hide all the mass of threads, I cut a felt oval and glued it to the lid's underside. 

אוקי אז מה עושים עכשיו? ממלאים בממתקים/טכשיטים/הפתעות ונותנים למי שאוהבים...

מקווה שאהבתם. וכמו תמיד אם יש לכם שאלות בקשר לפוסט או כל דבר אחר , תשאלו! וכמובן תגיבו בהמונכם. 

ב ♥ אינה

שיפוצון(סיפורה של שידה)

אחרי שהחרמתי את הארגז שעמד ליד המיטה שלנו לצרכי איכסון חומרים/שטויות. התחלנו בחיפושים אחר שידה נחמדה.

באחת השבתות, אצל הורי החבר שלי, הציעו לי לקחת שידה ישנה ולתקן אותה . דבר ראשון שישר אמרתי זה היה "לא!!!"
ואחרי שבועיים של מחשבות אמרתי "למה לא?" תמיד רציתי לנסות לשפץ משהו .
אז לקחתי. מכאן זה התחיל... שייפתי . צבעתי . ושוב צבעתי .אחרי זה היה משבר הידיות (הרסתי זוג אחד וגם הרסתי את הפרונט של השידה בשריטות, הידיות נשברו ואני בעקבותיהן )
אחרי שכמעט והגעתי לסף היאוש, קנינו זוג חדש, תיקנתי את הדפקים והנה סוף סוף היא כאן . יותר נכון ליד המיטה.
לא הכי מעניינת ומגניבה ולא הכי שימושית(המסילות ממש לא נוחות וישנות )
מצד שני, בתור ניסיון שיפוץ ראשון נראה לי שאני מקבלת ציון "מספיק" (עם הזדמנות למקצה שיפורים).
והנה תמונות

היו היה גלגל

אני אוהבת זבל. זבל איכותי. לא פעם אני עוברת ליד הפח ומציצה לתוכו. לפעמים לוחקת כל מיני דברים מוזרים הביתה. לצערי לא תמיד מה שנלקח הביתה מגיעה למימוש הפוטנציאל שלו אבל לפעמים אני כן מצליחה לסיים את מה שרציתי . ולפעמים זה אפילו נראה די מדליק . אז זהו סיפור על "היו היה צמיג" שהוסב להדום גלגלי. או כמו שאנחנו קוראים לו כרגע - 'אב"מיק'.