איך להתחיל להזיז דברים - הרהורים על פרודוקטיביות

אני נמצאת בתקופה מעולה בחיי, הכל טוב: יש לי בת מדהימה מתוקה ומפותחת, יש לי אהבה גדולה שאני סומכת עליה ב- 100 אחוז, אני מוקפת במשפחה תומכת ועוזרת,  בעבודה אני נהנית ומועסקת במה שאני אוהבת, ובזמן אחרון אפילו הצלחתי להתמיד עם משטר עיצוב הגוף, שזה השג לא קטן בשבילי. 

הכל טוב! טפו טפו..

סדר היום ושגרת החיים שלי מסודרים ומהנים, ועל רקע כל האושר הזה (באמת ללא ציניות) בזמן אחרון אני מרגישה

שהפער בין החלומות והמציאות הולך וגדל... פינטרסט מתמלא מתמונות חדרים יפייפיות והחדר שלי נשאר לא מסודר ולא צבוע. רשימת הרעיונות לעשייה גדלה ושום דבר לא מתקדם, אפילו פרוייקטים שכבר התחלתי תקועים אי שם בקופסאות. הבלוג מתעדכן באופן לא סדיר בעליל, והכל בתירוץ קבוע של עייפות וחוסר זמן מהולים בבהייה באינטרנט וחיפוש אין סופי איך לשפר את החיים.
מרוב רעיונות ורצונות שמסתובבים לי בראש אני לא עושה כלום חוץ מחיי שיגרה (שזה לא מעט) אבל איכשהו המצב מתחיל לתסכל ..

הרצונות ויעדים רק מתרבים , הכוחות אוזלים, הזמן נשאר אותו זמן והעצלות שולטת.  

בזמן אחרון אני ממש מבזבזת את זמני באופן לא פרודוקטיבי בהתעסקות  בחוסר פרודוקטיביות ומחפשת דרכים להתמודד עם התקיעות הזו . 

אחד הדברים מעסיקים אותי בעקבות  זה  היא בניית רשימות to do בהן אני יכולה לראות את המשימות שלי ולסמן את מה שכבר נעשה.
אין הרגשה טובה מסימון V ליד משימה שהושלמה. מה שחשוב בבניית רשימות כאלו הוא להפריד בין יעדים למשימות קטנות וברורות ,ולדעת לחלק את היעדים לתתי משימות. למשל: אם היעד הוא סידור חדר (שזה יעד גדול , מפחיד ובלתי מושג כרגע) המשימות  הקטנות הן יותר סלחניות-
 להוריד אבק, סידור גרביים בארון, סידור איפור, אלו הן משימות צנועות ואפשריות ותענוג לסמן אותן כעשויות. 

כרגע המשימה הקרובה שלי היא למפות את כל הרעיונות שמסתובבים אצלי בראש ולחלק אותן למשימות קטנות שאוכל לבצע אותן.
כמו כן החלטתי כרגע להשתמש דווקא בשיטת בניית רשימה בצורה כתובה, מיושנת, עם המון המון עטים צבעוניים (אחת מחולשותיי)  ולא באפליקציות כמו שעשיתי עד עכשיו . זה נותן לי אפשרות לדפדף במחברת וכל פעם לעבור על הרשימה ולהעלות אותה על סדר  היום שלי .

האם יצא לכן להרגיש תחושות כאלו? איך אתן מתמודדות עם זה? טיפים? מוטיבציה?
נכון שזה פוסט קצת שונה משאר הפוסטים שהיו עד עכשיו אבל זה הזמן שלי לפתח ולגלות שיטות אירגון חדשות שאולי אכתוב אליהן בהמשך.

נשתמע..
אינה

השקת משפחה - כך חגגנו את ה"לא" חתונה שלי - אירוע DIY

באיחור אופנתי אספר על האירוע. כך היה..... (עוד מלא תמונות כאן)

אף פעם לא רציתי להתחתן. חלומות על שמלה לבנה וטבעת ענקית היו נראים לי מתאימים יותר לאגדות .. ויותר עניין אותי מה קרה  יום למחרת החתונות של הסינדרלה ובת ים הקטנה עם נסיכיהן. מה הוא אותו אושר ועושר עד עצם היום הזה? 

כל זה לא פסל רצון שלי לבנות משפחה קטנה. כמו שכולם יודעים זה קרה לפני כ 10 חודשים. הצטרף אלינו יצור קטן והזוגיות שלנו הפכה למשפחה קטנה. הרבה מאוד אנשים איחלו לנו הצלחה ובריאות ורצו להכיר את ריקי הקטנה, והרגשתי שעם כל כל הרתיעה שלי מאירועים, מנעתי מהם לשמוח איתנו. החלטנו שזה הזמן לעשות מסיבה, ולא רק בריתה. הרי בהיוולדותה של ריקי נולדה משפחה.

אחרי חיפושים רבים להגדרת האירוע החלטנו לקרוא לו "השקת משפחה - 2014"

החלטנו לעשות מסיבה קטנה, שמחה וכמובן מעוצבת - DIY (עשה זאת בעצמך) . בהשקעה כספית מינימלית, שכמובן הופך להשקעה אישית מקסימלית.

הרעיון הראשוני היה לשים תמונות שבועיות של ריקי כמספרי שולחן (מי שלא מכיר את הפרוייקט 52 שבועות שלי מוזמן לכאן) ומכאן הצבע הנבחר היה צהוב, שהשתלב טוב עם הטורקיז האהוב עלי. כך נולדו ההזמנות (מאוד משפחתיות), כרטיסי הושבה , פלייסמנטים ועוד כמה שטויות ממותגות.

אפילו זרי פרחים החלטנו לעשות לבד (נזכרתי בימים בהם הייתי עוזרת בחנות פרחים).

כבר חודשים לפני האירוע התחלנו לאסוף פחיות ובקבוקים כדי שנוכל להשתמש בהם כאגרטלים. ביום לפני נסענו לבוקי פרחים (סוטונאי פרחים) וקנינו כמה חבילות פרחים. אחרי גילוי המובי דיק (צמח ירוק כדורי) ידעתי שאני רוצה אותו... אליו התווספו עוד כמה פרחים מגוונים, בצבעים ירוק/לבן/צהוב. אחרי כמה שעות מלחיצות ומעייפות (לילה לפני המסיבה) הצלחנו (נתי התברר כשוזר מתחיל לא רע) ליצור את כל זרי השולחן ועוד כמה זרים להשלמת לאווירה. הופתעתי כמה טוב הם יצאו.  לשיפוטכם...

לזרים התווספו מספרי שולחן עם תמונות של ריקי, פלייסמנטים עם כמה פרטים מעניינים עלינו ומפיות עם מסר.. הדברים הקטנים והפשוטים האלו נתנו את הטאץ' אישי שרצינו.

אוי כמה יפים הם המובי דיקים...

 פתקי הושבה מעוצבים ותמונות מהאלבום המשפחתי שלנו קיבלו את פני האורחים. 

יש משהו משותף ל- 2 התמונות האלו שצולמו בהפרש של כמעט 6 שנים.  

לילדים חיכה שולחן פעילות כייפי עם ממתקים, טושים ודפי צביעה.  לזוחלים שביניהם הכנתי מחצלת פעילות עם כריות :)

כל השקה שמכבדת את עצמה צריכה לכלול כמה מילים. לכן החלטנו לעשות טקס "החלפת מילים" קצר בו הבטחנו אחד לשניה ולריקי : מילים שהחלפנו ... אני נותנת הקשבה.. אתה נותן לי סבלנות... אני נותנת זמן.. אתה נותן לי חופש, ליטופים תמורת דיגדוגים וכן הלאה. גם לריקי נתנו כמה מילים " חינוך, אהבה ללא תנאי, גבולות, הגנה, עזרה, חוויות... ועוד נשתדל לעמוד בכל ההבטחות האלו. קצת קיטץ' אך מרגש.

וכמובן ריקודים: פלייליסט + תקלוט עבודת יד של נתי . 

למרות שהשמלה שלי היתה די פשוטה וסולידית רציתי איזה אביזר אקסטרווגנטי יותר. אז יצרתי לי הינומה קטנה ומגניבה (לפחות לטעמי),  ואם לי היה, בוודאי שלא יכולתי להשאיר את ריקי ללא קישוט ראש, למרות שגם בלעדיו היא היתה מהממת.

כיאה לכל כוכבת מסיבה, יש להחליף לפחות 2 מערכות לבוש. בהתחלה צהוב בהתאמה לקונספט של האירוע, ואחרי זה שמלה כחולה מהממת לצילומים רשמיים. 

הדבר הכי חשוב, חברים ומשפחה!

הסרטון הקצר הזה הצליח לתפוש ולזקק את האווירה השמשית והמשפחתית שהייתה באירוע. 

אם תרצו לרואות עוד תמונות מהמסיבה אתם מוזמנים לאלבום כאן.

זה המקום לתת קרדיט לאנשים שבלעדיהם זה לא היה נראה טוב כל כך: 

קודם כל לאמהות שלנו, פולינה שהכינה פינת משחקים לילדים וסופי שעזרה בשעות הקטנות של הלילה לקפל מפיות ופתקי הושבה.

תודה מגיעה גם לאולגה פדולסקי שהתמודדה עם האתגר ותפרה לי שמלת טורקיז מחמיאה.
לרחלי זדה המוכשרת אשר עמלה על האיפור שלי.

שאפו גם לצלמות המוכשרות שלנו, טניה איליוחין צלמת סטילס וצליל אגמון, צלמת ועורכת ווידאו. מאוד מאוד מומלצות!

וכמובן תודה לכל האורחים שבאו לשמוח איתנו! 

נפגש באירועים הבאים.

ריקי, נתי ואינה

החדר של ריקי - חלק א'

אחרי שכבר כמה חודשים אני מתכננת את הפוסט הזה וזה נדחה כל הזמן בגלל שאני צריכה לסיים איזה פריט או  לארגן עוד משהו, הבנתי שאם אחכה שהכל יהיה מוכן זה בחיים לא יקרה. עיצוב החדר מתפתח בקצב גדילת הילד, ולכן החלטתי להתחיל. זה יהיה פוסט בהמשכים, והיום- החלק הראשון: תיכנון חדר לתינוק. ברגע שנודע לי שאנחנו מצפים (לא משנה מי , בן או בת) ידעתי שאני רוצה שיהיה לו/לה חדר כמו במגזינים. עדיף סקנדינביים. אני מאוד מתחברת לקווים הנקיים והמינימליסטים של העיצוב הזה אבל כמו שאני מכירה את עצמי למינימליזם ממשי לא אצליח להגיע בחיים והאמת אני לא ממש שואפת לשם. נקיון, פשטות, קווים ישרים, צורות גאומטריות אלו העקרונות שמנחים אותי, פלוס תוספת של אלמטים צבעוניים שמחממים ומשמחים את העין. זה מה שאני אנסה ליצור בחדרה של ריקי, מינימלי אבל לא משעמם.

מטרה נוספת היתה להשתמש בדברים שכבר קיימים אצלי, מטעמי חיסכון ואתגר אישי. הכוונה היתה לשדרג, להתאים, להטמיע את מה שיש.
דבר ראשון-  נפתחה תיקיה חדשה בפינטרסט (בהתחלה סודית- כי לא רציתי שאנשים יראו שאני אוספת תמונות של חדרי תינוקות ויחשדו) ולאחר מכן  הפכה לגלויה -  ככה שאתם יותר ממוזמנים לבקר בה. זהו מקור בלתי נדלה של רעיונות והשראה. ראו הוזהרתם- קשה לצאת משם ולבצע את מה שראיתם, כלומר להתחיל באמת לעבוד.

הדבר השני היה לבחור פלטת צבעים ולהצמד אליה.עוד מההתחלה ידעתי שאת הבסיס אני רוצה אפור. חדרי ילדים עם כל הצעצועים נראים עמוסים מאוד אז כדי למנוע את זה וליצור בחדר אווירה נינוחה ורגועה ידעתי שאשתמש בגווני אפור כבסיס. החלטתי להוסיף לאפור עוד 2 צבעים שאיתם אני אעשה הדגשות ואלמנטים עיצוביים בחדר. אחרי נסיעה למרכז נירלט ואין ספור התלבטויות (אני לא הכי החלטית) נבחרה הפלטה הזאת: אפורים. לבן. צהוב וטורקיז.

מצויידת בפלטת צבעים התחלתי לאסוף לי לוח יותר ממוקד עם טקסטורות, צבעים, צורות וחפצים שהייתי רוצה לשלב.
לראות האם זה מסתדר לי לאותו מרחב. 

1. מנורת תקרה צהובה עם עננים - SKOJIG - ikea
2. פוסטר בעיצוב אישי (פרטים בהמשך...) במסגרת מדהימה של ikea שלצערי כבר לא נמכרת  בחנות.
3. "נבאלאשקה"- נחום תקום רוסי - צעצוע וינטג'י  מילדותי הסובייטית.
4. ג'ירפה שפעם סרגתי השתלבה לי מעולה בתוך הסקיצה השראתית.
5. שידת מדפים פתוחה - IVAR - ikea
6. מיטת תינוק :רציתי משהו טיפה מעוגל בגלל הצבעים אפורים של החדר, רציתי להוסיף חמימות ורכות ע"י פריטים מעוגלים קצת - שילב- רהיטי סגל - דגם קנדה
7. כריות בהדפסים
8. כסא איימס - תמיד נמשכתי לכיסאות האלו -  נוח בתור כורסת הנקה ולא תופס הרבה מקום
9. שטיח סרוג מחוטי טריקו - בעבודת יד - omani
10. סדינים ומצעים בפלטת הצבעים שבחרתי.

בסופו של דבר לא כל הפריטים נקנו או שולבו. חלקם הוחלפו בפריטים אחרים. אבל המהלך החל. תוצאות ותמונות בפוסטים הבאים.

תוכלו לעקוב אחרי פרסום פוסט הבא דרך דף הפייסבוק שלי - מה שצריך זה ללחוץ על כפתור למטה.

כמו כן אני יותר מאשמח אם תרשמו לי כאן בתגובות האם אהבתם את הסגנון, צבעים? מה כדי לי להוסיף?

ניפגש בפוסט הבא..מקווה שבקרוב. 

52 שבועות - ההתחלה

לאט - מהר עבר כבר חודש וחצי מאז שחיינו השתנו והפכנו להיות הורים ליצור קטן ומרתק ששמו הוא ריקי.

יש ימים שאני לא יכולה להבין איך זה קרה בכלל, איך יכול להיות שאני אמא? הרגשה של משהו זמני שעוד מעט יחלוף. כי פשוט אין היגיון שהיצור הזה יצא מתוך הבטן שלי... מצד שני יש רגעים שזה כל כך טבעי לי שהיא שלי, שלנו  שאני אפילו לא מבינה איך היתי בלעדיה- בלי לנשק אותה ובלי לחבק אותה. גם הזמן מאז זז בצורה מאוד משונה. מצד אחד בא לי שהיא תהיה כבר גדולה יותר - תחייך, תזהה אותי, תבין דברים, תגיד לי - אמא, תפסיקי כבר לצלם אותי ולשלוח לכל הסבתות שהתמכרו לתמונה פעמיים ביום. מצד שני, היא משתנה כל כך מהר שאני כבר לא זוכרת איך היא היתה לפני שבוע. בא לח לעצור את הרגע, שהזמן לא יזוז בכלל. כי עכשיו היא כל כך קטנה ותמימה. שימשך ככה לנצח.

עוד לפני הלידה ידעתי שיש כמה פרוייקטים שאני פשוט חייבת לעשות, (חלקם כבר פיקששתי ולא הספקתי לעשות) אבל אחד מהם - צילום שבועי (בהשראת שרי וג'ון מהבלוג...) - אני אנסה לבצע. מקווה שאצליח להתמיד בזה. (למרות שכבר בשבועיים הראשונים לצערי לא היה לי ראש לזה ובודאי שאני מתחרטת)

אני רוצה לעקוב אחרי הגדילה שלה לזכור כל יום ויום (הזיכרון שלי ממש לא משהו) ולהיות איתה... ככל שאני יכולה.לחוות איתה כמה שיותר חויות, להיות איתה כאשר היא שמחה וודאי כשהיא עצובה.  לא יודעת עדיין איך עושים את זה.  נצטרך ללמוד עם הזמן. 

הפרוייקט הזה אול י יתן לי רגע לעצור ולהסתכל אחורה, ולתכנן עתיד.  הוא גם אמור ללמד אותי לצלם טוב יותר. 

לא נוכל להבטיח לה להיות הורים הכי טובים בעולם, אבל נשתדל להית ההורים הכי טובים של ריקי.

עם תרצו לעקוב אחרי גדילתה של ריקי או להתעדכן בבלוג באופן שוטף אתם מוזמנים לעשות לעשות לייק לעמוד הפייסבוק שלי שם אני מעלה את הקישורים לפוסטים, הדרכות, מחשבות וסתם דברים מעניינים שאני רואה מדי פעם ברשת. לחצו על כפתור הפייסבוק כאן מתחת

נשתמע 

ריקי ואינה

הרוקמת לתינוקות - פרוייקט ראשון - The baby embroiderer

מתחילים עם פרוייקט ראשון לילדונת שלי... הבטחתי בפוסט הקודם, נכון?

אני אוהבת לרקום, אבל לרוב אני לא עושה את זה כי אני חושבת שזה לא שימושי. אין לי איפה לשים את התמונה וזה סתם עוד קישקוש על הקיר (לא אוהבת קישקושים). כדי שאוכל לרקום אני צריכה שזה יהיה פרקטי, עם מטרה ברורה, לאן ולמי זה הולך. הבעיה היא, שכדי לרקום ריקמת צלבים צריכים להשתמש בבד רקמה מיוחד עם חורים ,ואז זה מאוד מגביל.מזמן כבר שמעתי שיש כל מיני אביזרים שמאפשרים לעשות רקמת צלבים על כל בד אבל עד כה לא יצא לי להשמש בהם והנה לפניכם נסיון ראשון:

___________________________________________________________________________

I like embroidery, but I usually don’t bother with it since it’s generally not useful. I can’t find a place for the embroidery and it ends up being just another piece cluttering the walls (and I don’t like clutter). For me to embroider something, it must be practical, with a clear purpose, knowing exactly what it will be used for. The trouble is that if one wants to use cross-stitch one must use a special cloth with holes, and this is very limiting. Quite a while ago, I’ve heard of various tricks that enable one to use cross-stitch on any cloth, but up to now I haven’t found a chance to use them- Here is my first attempt at doing so:

מרגע שנודע לי שאני בהריון התחלתי לחשוב על קניית בגדי תינוקות, ושידרוגם. נתקלתי בחליפות לבנות פשוטות, והחלטתי שאני אקנה כמה ואקשט אותן בכל מיני דרכים יחודיות.  החולצה הראשונה (והיחידה כרגע) יועדה לריקמה. לקח לי כמה ערבים לבחור איזה ריקמה בא לי לעשות (אני קצת איטית ולא החלטית , כן, כן, זו הרי החלטת הרת גורל)  בסוף הוחלט על לוויתן חמוד שמשך את תשומת ליבי.

___________________________________________________________________________

From the movement I found out that I am pregnant, I’ve started thinking of buy, and upgrading, baby clothes. I found some plain white suits, and decided to buy them and decorate them in various unique ways. The first suit was set aside for embroidery. It took me a few evenings to decide on the pattern (yep, I’m a bit slow), but at last I’ve settled on a cute whale that caught my eye.

ולצורך כך הצטיידתי בכמה דברים: 

1. חליפת תינוקות (אני קניתי בנקסט) - Baby Suit
2. קנווס נשטף במים - Water Soluble Cross Stitch Canvas (נקנה ברשת)
3. חוטי רקמה (ישנים מאוד, רוסיים - ירושה מסבתא)  - Embroidery threads
4. חישוק רקמה - Embroidery hoop
5. מחטים רגילות עם חוד - Standard needles

מתחילים בחיתוך של הקנבס המסיס הפלסטי שהולך לעזור לי לעשות איקסים על הבד ללא חורים.. בגלל שאני מאוד קמצנית (חסכנית) צריך לחתוך ככה שהוא יתאים בדיוק לגודל הציור שרוצים לעשות וחס וחלילה לא יתבזבז לי חומר שגם ככה לא זול במיוחד :)

___________________________________________________________________________

You start by cutting the soluble canvas, used to cross stitch on the cloth without making holes in it. Since I’m a cheapskate (“frugal”) , I cut it so that it exactly fit the size of the desired embroidery, and no material was wasted (It’s quite expensive).

מותחים את הבד שעליו רוצים לרקום על חישוק ומחברים את הקנבס המסיס בתפרים פשוטים וגדולים.

___________________________________________________________________________

You stretch the cloth to be embroidered on the hoop and attach the soluble canvas using simple crude stitches.

מכאן מתחילים להנות מהעבודה הסזיפית של ספירת איקסים ותכים..אני השתמשתי בתרשים של andwabisabi, לוייתן מתוק עם שינויים קטנים (בהריון הראש לא עובד מספיק טוב כדי לצייר דוגמאות מקוריות). רוקמים רגיל דרך הקנבס והבד ביחד. צריך להשתדל לעשות תכים אחידים ולא רפויים מידי ותמיד לשים לב לא לתפור את הבד של הגב על הבד הקדמי עם הריקמה.

_________________________________________________________________________

From now on, you start “enjoying” the sisyphic task of ccounting stitches. I used a diagram by andwabisabi, a cute whale, with a few small modifications (When pregnant, my mind is sharp enough to come up with original patterns).

אחרי סיום מורידים את התפירה שמחזיקה את הקנבס המסיס, גוזרים שאריות מסביב לרקמה.

___________________________________________________________________________

You embroider normally through both cloth and canvas. One must try and make uniform stitches, not too loose, and always take care not to accidently sew the back of the shirt to the embroidered front.

ו.... עוברים לשלב הקסם: מכניסים למים חמים (40- 50 מעלות) עם קצת סבון ל 5-10 דקות עד שמעשה פלא - כל הקנבס פשוט נעלם! נשארת רק רקמה נקיה.

___________________________________________________________________________

Once you are done, remove the stitches holding the canvas and cut off the leftovers. And now- to the magical stage: put the cloth into warm water (40-50 Celsius), with a bit of soup in it, for about 5-10 minutes. As if by magic, all the canvas will simply dissolve, leaving a clean embroidered cloth.

והנה התוצאה כמה שבועות לאחר מכן על דוגמנית הבית החדשה שלי. אני מרוצה. מקווה שגם היא מרוצה (טוב אולי היא עוד תעריך את זה בעוד כמה שנים). אבל מה שבטוח שכנראה שזה לא הניסיון האחרון שלי בשימוש בקנבס מתמוסס במים, כנראה שבקרוב תראו עוד כמה ניסיונות כאלו.  לא סתם יש לי עוד 4 חליפות ותיקיית emboridery בפינטרסת שלי גדלה מיום ליום.. בא לי לרקום עוד.. חבל שיש עוד כמה דברים שבא לי במקביל :)

___________________________________________________________________________

Here’s the result on my home model, a few weeks later. I’m pleased with it, hope she likes it as well (maybe she will appreciate it when she sees the pictures, in a few years). I definitely intend to use this soluble canvas again, you’ll probably see a few attempts soon (I didn’t buy 4 extra suits for nothing, and my embroidery folder in Pinterest keeps growing day by day).

אם יש לכן שאלות בקשר לתהליך עבודה כאן או כל דבר אחר אתן יכולות לפנות כאן או בעמוד הפייסבוק שלי. 

נתראה..
ריקי ואינה

<

חוזרת עם יצירה חדשה

שלום יקירי,

אתם לא מתארים לעצמכם כמה קשה לחזור לכתוב אחרי תקופה כל כך ארוכה (לא שלכתוב זה קל עבורי)

כל כך הרבה דברים קרו בתקופה הזאת . כמעט כל עולמי השתנה: מזוג בורגני- גבעתימי אוכל סושי הפכנו למשפחה פרפריאלית קטנה עם אוטו משומש (טוב זה לא כזה גרוע כמו שזה נשמע).

אז מה היה לנו בחצי שנה האחרונה? עבודה חדשה, מעבר דירה, חזרה לנהיגה (אחרי 8 שנים ללא) הריון, סידור דירה, וגולת הכותרת לידתה של בתי הראשונה (שעל סיפור לידתה אני אבחר לדלג...)

למרות "גילי המתקדם" אף פעם לא באמת רציתי להיות אמא. רציתי בגדול, בתיאוריה, אבל זה היה רחוק מלהיות שאיפת חיי. המקרים בודדים בהם הרגשתי שאני רוצה שיהיה לי תינוק זה רק כדי שתהיה לי הצדקה לעשות  לו מלא פרוייקטים: לתפור בגדים ,לסרוג בובות ולעצב שטויות.

ברגע שגיליתי שאני בהריון . תיקית "baby" נפתחה בפינטרסת והתחלתי לאסוף השראות: איזה צעצועים אפשר לעשות, איך לצלם תינוקות, איך לעצב את החדר שלה. אם תרצו להתרשם מדברים שאני אוהבת אתם מוזמנים לכאן (new baby) וכאן(baby room). כמו שאפשר לראות, הסגנון שאני הכי מעדיפה הוא ללא ספק סגנון סקנדינבי נקי ומינימאלי, עם נגעות צבעים עזים.

במהלך ההריון עברנו לדירה אחרת, אותה החלטתי שאני מעצבת, בניגוד לקודמות, או לפחות את החדר שלה (כולם ניחשו שזו תהיה בת) - אני רציתי חדר מעוצב באמת. כמו בספרי עיצוב. בקרוב יעלה פוסט עם צילומים של החדר שיצא.  יש עוד לא מעט עבודה, בכל זאת ספרי עיצב זה משהו אחד ובחיים כל היופי הזה אמר להיות גם פרקטי נוח ולא ממש יקר. אשתדל לכתוב קצת גם על תהליך העיצוב, בחירת סגנון ואיך נעשה או נקנה...

אז לפני שבועיים צצה לה ילדונת חדשה לעולם .. והיא לגמרי שלי ושל בן זוגי, חמודה ויקרה. לא אספר על התאהבות ממבט ראשון. ההתקרבות היתה מלאת חששות ומחשבות ... אבל אחרי שבועיים אני יכולה להגיד שהיה לנו קליק ואני רואה לזה עתיד מזהיר. כנראה שכבר לא נחזיר אותה ליצרן :)  מעכשיו יש לי עוד הגדרה חדשה: אמא, וכל הזמן אני חושבת איך עושים את זה על הצד הטוב ביותר אבל גם בלי לאבד את עצמי. כל כך הרבה אתגרים, בחירות ודרכים- איך לבחור את הנכונה? אני עוד לא יודעת לענות, אבל מכאן מתחילים ללמוד ולגלות. אולי גם הבלוג הזה יעזור לי קצת להתפקסס. חפרתי...

אני מתארת לעצמי שבזמן הקרוב רוב הפוסטים שלי יהיו קשורים איכשהו לעשייה לתינוקות ואמהות בכלל.. אני מתנצלת מראש מכל אלו שלא סובלים התעסקות בילדים (כמו שאני היתי עד לא מזמן). מקווה שיהיו לי עוד דברים להראות לכם. כרגע אני רוצה להכיר לכם את דוגמנית הבלוג החדשה שלי:) בטח תראו אותה כאן הרבה בזמן הקרוב.

כמו כן ,רציתי לשאול אתכם- הבלוג שלי עד עכשיו עסק יותר בעשייה ויצירה שלי והשאלה היא האם היה מעניין אותכם אם אני אוסיף מידי פעם רשומות צרכניות צרות הנוגעות לרכישות שלי און ליין? בזמן אחרון אני קונה הרבה בשביל התינוקת..

 תודה שאתם כאן איתי. מקווה שנשתמע בקרוב עם פרוייקטים לתינוקות ( שחלקם כבר עשיתי). הריון זה הרבה זמן (לפעמים מרגיש כמו נצח) וצריך להעסיק את ידיים,  בעיקר כי שום דבר אחר לא עובד :-)

אם הגעתם לכאן בפעם ראשונה או שעדיין אתם לא התחברתם לעמוד הפייסבוק שלי אתם מוזמנים ללחוץ על כפתור מתחת. ככה תשארו מעודנים. ואני אשתדל לעדכן את הבלוג יותר.

נתראה...
אינה וריקי.

לחם שום בלי שום מאמץ

מי שמכיר אותי יודע שבישול זה לא הצד החזק שלי .. בשביל זה אני  מחזיקה בן זוג :)... לפני כחודש הוזמנתי למסיבת הפתעהמשפחתית לכבוד יום הולדת, והתבקשנו להביא משהו. כרגיל, אחרי שבן זוגי כבר תיכנן 2 מנות מורכבות +קינוח ,אמרתי שגם אני רוצה להכין משהו ..  ואז הבנתי - על מי אני עובדת? דרוש מתכון קל ומהיר!
אחרי חיפוש קצר בפינטרסט מצאתי, וכאן אני רוצה לחלוק איתכם. לצערי, כמעט ואין לי תמונות סופיות - כי פשוט אכלו את זה כל כך מהר שלא הספקתי לצלם. 

1.לחם - מתחילים בקניית לחם רגיל, בכל צורה וטעם, רצוי כמה שיותר טעים. שלי הוא לחם כפרי עגול. חותכים חתכים לאורך ולרוחב  כך שנוצרות לקוביות . צריך להיזהר לא לחתוך עד הסוף אבל גם שיהיה עומק לחתכים. 

2. גבינה צהובה- אפשר להשתמש לדעתי (אני לא מומחית) בכל גבינה צהובה פרוסה (אני השתמשתי בגאודה ויליפוד ובלחם השני בעמק לייט 9%- מנסה לחסוך בכל קלוריה) - חותכים את פרוסות הגבינה לקוביות ומכניסים אותן בין החתכים באופן שווה.  

3. כותשים שום (או אם מתעצלים, קונים כתוש מראש), ומחדירים אותו בין הקוביות ומשפשפים אותו על קליפת הלחם.

4. מרססים בתרסיס שמן/ מורחים במברשת חמאה מומסת.

5. זורעים מלח בנדיבות או לפי הטעם

6. מכניסים לתנור חם (180-200 מעלות) לעשר דקות עד רבע שעה, עד שהגבינה נמסה ויש ריח מפתה בכל הבית.
7. חשוב! לא לעטוף בנייר אלומיניום, השום יוריק! אבל אם אתם אוהבים ירוק זרחני? זה סוד.
בתאבון!!!